YtseJammers Israel

לא זוכר לפני כמה זמן יצא האלבום אבל עד עכשיו ניסיתי "לתת לו צ'אנס", ועדין, מאוכזב קשות.

אחד האכזבות היותר קשות שלי זה הסאונד, נשמע שעם הזמן כולם נשמעים פחות tight.
החל מלאברי - שברוב השירים הקול שלו מוכפל בהקלטה ונשמע מרוחק מאד. לא מבין מה הקטע.
פטרוצ'י דוחף טונות של reverb, ו delay ונשמע כאילו הוא מנגן באמבטיה. גם בהופעות החיות זה ככה.
גם הסולואים לא ממש הרשימו אותי - טכנים מאד
אגב הנה גיטריסט ששאב הרבה מפטרוצ'י (כולל ההגברה :) ) ונשמע כמו הפטרוצ'י של פעם: [url]http://www.youtube.com/watch?v=hN43TxkhcLc[/url]
שלא יהיה למישהו ספק, בשבילי פטרוצ'י הוא עדין מספר 1.
בעניין התופים - אין ספק שמנג'יני חיה רעה, אבל כל הסאונד שלו מאד "פלסטיקי", מקומפרס וחסר חיים, רחוק שנות אור מהסאונד של פורטנוי. באפן כללי פורטנוי הוא סוג של אליל סאונד תופים בשבילי.
נכון שבהמון מקרים מנג'יני נצמד לגיטרה של פטרוצ'י ומחזיק איתו את הריפים (מה שראוי להערכה רבה, לא פשוט לנגן את החרא הזה) אבל משום מה פורטנוי לא היה עושה את זה הרבה ולדעתי התוצאה הייתה טובה יותר

באפן כללי, לא התחברתי כ"כ למלודיות וללחנים, יש הרבה קטעים יצירתיים כביכול אך הם לא ריגשו אותי אלא היו לא יותר מנחמדים וטכנים.
לא יודע... קצת התאכזבתי, לא היה משהו שהפיל אותי מהכיסא, ובהרבה אלבומים שלהם נפלתי גם נפלתי, כל פעם מחדש, עד היום.
אני לא מצפה לשחזור אלבומים קודמים אבל כן לשמור על הניצוץ של פעם, על הטירוף, על היוניסונים, על הנשמה והיצירה שלוותה אותם בשנים הקודמות.

בגדול, אלבום "חצי כוח" לגמרי.
זו דעתי האישית כמובן, בתור אחד שמעריץ ועוקב אחרי כל פיפס ב- 15 שנה האחרונות

אכן חזר להם הכיף ליצור ביחד, זה בדיוק מה שאני מדבר עליו הרבה זמן, רואים את זה לייב ורואים את זה באלבום החדש.

כאחד שכבר התאכזב רבות פעם אחר פעם מכל האלבומים שיצאו מאז ToT, שגם אותו לקח לי המווון זמן להעריך, כן כולל אוקטבריום, האלבום הזה החזיר לי את האמון בהם. זה לא שיש שם משהו מפתיע, שמפיל מהכסא כמו שהם היו עושים בעבר. אבל סוף סוף הם הוציאו אלבום קוהרנטי שהמוזיקה בו פחות חד מימדית, הוא מעט יותר מורכב עם פחות ריפים שחוזרים על עצמם, השירים לא בהכרח מסתיימים בדיוק כמו שהם התחילו, והאווירה לעיתים קלילה, לעיתים רצינית, לעיתים מעלה את הסעיף כמה שהם רצו להשוויץ בנגינה של מליון תווים בשנייה, ולעיתים מזכירה את הדברים שהם עשו בעבר.

אישית הרבה זמן לא חוויתי תחושות מעורבות כל כך (במובן החיובי) סביב אלבום אחד. באלבומים הקודמים התחושה הייתה שבקטעים ה"כבדים" הם יותר רצו להישמע כבדים מאשר באמת יצא להם, ובקטעים השקטים זה יותר מדי נשמע מאולץ ולא עובר את מסך האמינות מבחינתי. באלבום הזה אני לגמרי מאמין להם וזה ההבדל המשמעותי בעיני. זה כאילו שבאלבומים הקודמים הם "נאלצו" לנגן ביחד, וכתבו אלבומים מאוד חסרי גיוון. כאן הם עשו אלבום שנשמע שהם יצרו משהו שלהם, לא מאילוץ אלא מרצון לעבודה משותפת, כאילו שחזר להם הכיף ליצור ביחד.

זה לא מטופש ואני אסביר. הוא מציל אותו לא במובן שבזכותו הפך האלבום למופת. הוא ממש לא כזה. אבל הוא נותן פינאלה יוצאת דופן ובדיעבד (כלומר, לא בשמיעה ראשונה) כל השירים בעצם מכינים אותך לדבר הגדול הזה. לא בטוח שדרים התכוונו לתת לשירים את התפקיד הזה, אבל ככה אני רואה אותם.

בקשר לחלק השני, אני לא חושב שזה זה. כאילו, אולי, אין לי דרך לדעת. אבל אני אף פעם לא בא בגישה של "תעשו לי שוב את I&W" או אפילו "תעשו לי שוב את מה ש-I&W עשה לי". הביקורות מהללות ורוב (כן?) המעריצים מרוצים, אבל עלי הוא לא עובד. וזה מפליא אותי. אולי זה דווקא אתם, שנשארתם מעריצים, שרוצים שזה נורא-נורא יעבוד?

סורי, אבל להגיד שאוקטבריום מציל את האלבום שהוא חלק ממנו זה... מטופש קצת בעיניי. למה? כי אם מתוך 8 שירים רק שיר אחד עשה לך את זה באמת (כי הוא "מציל" את האלבום, משמע אתה נותן לו חשיבות ויוקרה מעל כל שיר אחר באלבום), זה לא הגיוני. שיר 1 מתוך 8 שירים != 8. פשוט לא...

אבל בסדר. :)

ולענייננו, אני חושב שאתה נופל בדיוק לאותה נבואה שאתה מדבר עליה לגבי הלהקה. אתה שבוי בה... ובעצם אוטומטית הופך את האלבום למה שאתה חושב שהוא יהיה.

טוב, אולי החלק של ה"מזל ש..." היה קצת ילדותי, אבל התירוץ שלי הוא שכתבתי מהסלולרי ולא היה לי כוח לרשום משהו יותר נורמלי. (האמת שגם עכשיו אני כותב מהסלולרי :) )

מה לעשות, האלבום הזה פשוט בינוני וסביר. הוא כמו יצא מתוך פס ייצור (משומן) של מפעל דרים ט'יאטר. זאת אומרת, אף אחד לא מסתיר את זה שדרים הפכו לסוג של מפעל, אבל אין בזה משהו פסול בעיניי. הכוונה היא יותר בחוסר נשמה וכאילו משהו שנוצר בצורה סדרתית בלי יחס מיוחד. בתכל'ס, גם אם שינו קצת סאונד ועוד כמה דברים חדשים מינוריים, אין בו [i]באמת[/i] משהו שלא שמענו קודם. אבל הדיון אם הם בכלל צריכים לחדש, אם הם מחדשים או לא וכו' הרי עולה בערך בכל מקום שמדברים על הלהקה וכל פלוץ נוסטלגי שמכיר את דרים עוד מהתקופה של [הכנס כאן אירוע עתיק מתחיל שנות ה-90] מתחיל להתרפק על המוזיקה שהייתה ואיננה. זה לא משנה ואין טעם להוסיף עוד דיון אחד על זה.

מה שאני מנסה לומר, העובדה הפשוטה היא שהאלבום הזה לא מצליח ליצור עניין או לרגש לדעתי. אני מבין שיש כאלה שיחלקו עלי, אבל אני באמת לא מבין איך. :P לא אכפת לי אם המוזיקה נשמעת כמו משהו ששמעתי או לא, בתנאי שהיא מצליחה לעניין ולרגש.

זה לא שהוא כזה נורא (יש לדרים פחות טובים :P). יש כמה הבלחות נחמדות ומדהימות אפילו, לירקה טובה, אנרגטיות וכאלה, אבל לא משהו שמציל את האלבום (כמו שיר הנושא אוקטבריום למשל). בסוף אני לא חושב שנשאר לי משהו מהאלבום הזה ואני לא רואה אותי חוזר אליו בעתיד הקצת יותר רחוק.

אולי תגידו מה אני עושה בכלל פה, במעוז, אם אני כזה שבוז דרים ט'יאטר. התשובה היא שאין לי תשובה. אולי כי אני רוצה לחשוב שהאנשים המוכשרים האלה עוד לא איבדו את זה. (הייתי חייב סוף אופטימי).

טוב ביקורת שכתבתי בזמן שמיעת כל שיר..
The enemy-הAROP של האלבום הזה.
Along For The Ride-מזכיר לי את סוליטרי של באווירה שלו. באופטימיות ובקלילות. ובעיקר בסולו של ג'ורדן. מאוד קליל ופופי. כנראה שזה בbreather שלהם.
suit-שיר טוב, אחלה פתיחה.
Dream Theater - The Looking Glass-כמו שיר גנוז מאוקטבריום. שומעים את מיונג! שיאללה. זה ממש כמו באוקטבריום. מאוד קצר ולא מספק. סולו שאמור להביא לסיום גדול שלא קורה.
Dream Theater - The Bigger Picture-נשמע כמו ניל מורס בהתחלה. למה הם עושים שירי רדיו כאלה. פזמון טוב אבל זו מוזיקת רדיו.
Enigma Machine-לרגע חשבתי שנכנסתי לאלבום של טריביום-סליפנוט-אבנג'ד. המשך יפה. מזכיר את TDEN.מה?! למה הוא אינסטרומנטלי. וכ"כ קצר? וואו הוא יכל להות הכי טוב. נהנתי לשמוע!
Behind The Veil-שיר דרים ת'יאטר רגיל של השנים האחרונות. נעלם לי ברקע של השמיעה שלו. ככה ככה.
Surrender To Reason-התחלה טובה, גם נעלם לי ברקע. כמו BTV.
הדרך קבע באלבומים האחרונים, חייבים לסיים באפיק. אי אפשר לסיים אלבום כמו AWAKE באיזה SDV כזה. בכל מקרה, צריך זמן לעכל את כל החלקים שלו אז עליו אגיב אח"כ. דווקא מאוד אוהב את הקלאסי שממשיך לסולו בס. לאברי קורע את עמו בקטע הזה. למה יש 2דקות שקט בסוף? בשביל מה.

בסה"כ לא ציפיתי ליותר מידי לא קיבלתי יותר מידי. בשמיעות הבאות אעמיק קצת יותר.

מזל באמת!

מי עוד רוצה לחוות דעה על האלבום? אם כי יש לציין שהאלבום החדש זוכה לקונצנזוס חיובי רחב בקהילה הבינלאומית של הלהקה.
שזה תמיד נחמד לראות.

אישית האלבום בכלל לא תפס אותי תחילה, אבל it's a grower for sure!

שמעתי את כל האלבום. באתי עם ציפיות נמוכות במיוחד ודי הופתעתי מכמה שזה לא כזה גרוע. יש אפילו כמה יציאות נחמדות. ובכל זאת, לא נראה לי שאני הולך לחזור אליו. מזל שלא כל המוזיקה שלי זה דרים ויש עוד כל כך הרבה מוזיקה טובה בעולם.

אני שומע את האלבום, אמנם קטעים בקיפצות אבל לא באופן עיוור מידי וזה פשוט כמו שכתבתי פעם-זה סאונד של איך לדעת הלהקה, דרים ת'יאטר צריכים להישמע ולא הסאונד שהם
-באמת- צריכים להשמיע, ואני מאמין שלכולנו יש מן תמונה דומה פחות או יותר בראש של איך אלבום של דרים צריך להישמע.
מטאל פופי, מן הסתם מסובך בטכניקה ובמוזיקליות עצמה אבל זה לא דרים ת'יאטר שאני מצפה ורוצה לשמוע.בכלל לא.

:yes: יש כבר מספר טורנטים עדכניים :twisted: :jester:

אני מניח שכולם מודעים לכך שהאלבום כבר דלף...

ביום שני, ה-16 בספטמבר, הלהקה תזרים לשמיעה באינטרנט את האלבום החדש כולו.
[quote]This coming Monday, September 16th, Dream Theater will premiere a full album stream of their new self-titled record. Check back here at 10am EST to listen to the full record before it’s out![/quote]

תגידו להערכתכם, יש מצב שהאלבום ידלוף רק בתאריך היציאה - ה24 ???? (חייב שידלוף לפנייי כבר)

חחחחחח פגעת בול

[quote="AlucarDT"]לא יודע, מבחינתי אפילו סולו מעולה לא יכול להציל שיר לא טוב. זה לא שאני אקשיב לכל השיר בשביל להגיע לסולו, או שאדלג ישר לסולו.

ובנוגע לסינגל החדש,הכל שם נשמע ממש מאולץ, לא אהבתי בכלל.
בכל מקרה לא באתי עם ציפיות לאלבום הזה, אז אני לא ממש מתרגש מהעניין.[/quote]
אני לא יודע למה אבל את כל התגובות שלך אני מדמיין שאתה כותב עם פרצוף כזה:
[img]http://justoneminute.typepad.com/.a/6a00d83451b2aa69e20177443ddd0c970d-800wi[/img]

לא יודע, מבחינתי אפילו סולו מעולה לא יכול להציל שיר לא טוב. זה לא שאני אקשיב לכל השיר בשביל להגיע לסולו, או שאדלג ישר לסולו.

ובנוגע לסינגל החדש,הכל שם נשמע ממש מאולץ, לא אהבתי בכלל.
בכל מקרה לא באתי עם ציפיות לאלבום הזה, אז אני לא ממש מתרגש מהעניין.

אוקיי.
לאחרונה זה מאוד טרנדי מצד הלהקה להוציא בכל אלבום את הטראק הפופי והמתאים-יותר-לרדיו שלהם. העניין הוא שמרבית השירים האלה מתבססים על פזמון מאוד חלש, ואז לקראת הסוף נגאלים באמצעות סולו ממיס פרצופים.
לצערי בAFTR הפזמון חלש מבחינה מלודית באופן יוצא דופן, ולא זאת ועוד, הסולו קלידים שהיה יכול בקלות להציל את השיר הזה, מורכב מסאונד זהה לחלוטין באחד שרודס השתמש בBTS! זה כמעט בלתי נסבל...

6/10

אבל אני ממש לא מודאג כי זה קלאסי להוציא סינגל שני שהוא חלש יחסית. זה לא מעיד שום דבר על האלבום מן הסתם...

Along For The Ride, הסינגל השני מהאלבום החדש זמין להאזנה:

כאן:
[youtube]http://www.youtube.com/watch?v=yJauZ2LlBS4[/youtube]

או כאן:
http://www.grammy.com/news/grammycom-exclusive-first-listen-dream-theater

ביקורת! (ארוכה. מאוד)
http://www.dtnorway.com/2013/09/dream-theater-dream-theater-2013-english-review