YtseJammers Israel

אחחח... מי ייתן ובאמת תזכה...

פשוט עצוב שבתור חובב גדול של דרים האלבום הזה ממש לא נמצא בראש רשימת ההעדפות שלי.לא יודע.פשוט לא מדבר אלי.רך מדי,מתיימר לרגש אך פשוט לא,לא סוחף אותי למקומות שאלבומים כמו סינס וסיסטמיק כאוס לקחו אותי.גם הסאונד לא ממש מדבר אלי.

מקווה שיום אחד אוכל להבין את ההתלהבות הבלתי מסוייגת שיש לכולם,ללא יוצא מן הכלל,ממנו. :love:

האלבום הזה גדול ממני בשנה ויום 8-)...
בכל מקרה, לדעתי זה האלבום האולטימטיבי של כל הזמנים, אלבום שיש בו הכל מהכל, בצורה הכי טובה שיש. אלבום שיכול לגרום לך להדבאנג מטורף, אלבום שיכול לגרום לך להעלות דמעות של רגש ולפעור את הפה בתדהמה כל חצי דקה מרוב טכניקה, לא חסר פה כלום.
כל השירים טובים אחד אחד ולדעתי מעל כולם מתנוסס בגאון Take The Time, השיר הכי טוב של דרים ובכלל לדעתי.

איזה דיסק מושלם - מזל טוב sweet sixteen! :D

מהסיפורים פה אני נוכחת שאיני היחידה שלא התאהבה בשמיעה הראשונה,
כמה זמן לקח לשכנע אותי לשמוע עוד דיסק של דרים חוץ מ-Scenes..
אבל זה השתלם והשיר הראשון שהתאהבתי בו היה מטרופוליס, ולאט לאט ועם השנים
האזנתי שוב שוב עד שאימג'ס ואני נהפכנו לבלתי נפרדים :love:

מאחלת לבא של דרים להגיע לרמה ולאיכות ולקסם של אימג'ס שלנו :yes:

אני לא יודע מה אתם רוצים מהסיום של PMU זה אף פעם לא הפריע לי שזה נגמר ככה,זה דווקא די מגניב...
ובקשר לאלבום, זה האלבום השני ששמעתי אחרי סינס, ובהתחלה הוא היה לי די מוזר,אבל לאט לאט התמכרתי לשירים שם..
learning to live זה לדעתי בין ה3 השירים הכי טובים שלהם

פשוט יצירת מופת של שלמות!
אני לעולם לא אשכח את כל התחושות שעברו בי כששמעתי אל האלבום לראשונה , משהו חדש , קסום , מדהים , מגניב עד אז לא שמעתי משהו דמה לזה .
וגם היום עם כל האלבומים הניפלאים האחרים שיצא לי להאזין להם מעטים מאוד הם אלו שהצילחו לשחזר אצלי את אותה התרגשות כמו באימג'ס
אלבום מאוד סנטימנטלי עבורי הראשון של דברים ששמעתי והתאהבתי מיד . שחשף אותי לעולם הפרוג המופלא.
הפרוג מטל לא היה מה שהוא היום ללא האלבום הזה . התנ"ך , האמא והאבא של כל הפרוג מטל

ותודה להורים שהביאו אותו עד הלום .
:cheers:

האלבום הראשון ששמעתי של הלהקה, האלבום הראשון שהתאהבתי בו, משמיעה ראשונה אגב, ומבין אלבומי הפרוגרסיב הטובים ביותר אי פעם. בהחלט התנ"ך.

חייבת להודות שהתחלתי להעריך את האלבום הזה לאחרונה יחסית. נכנסתי למוסיקה של דרים לא מזמן (אחרי שיצא SC), והתחברתי בהתחלה דווקא לאלבומים האחרונים יותר. בחודש-חודשיים האחרונים מספר ההאזנות שלי לאלבום הזה עלה בהדרגה. כמו שחשבתי - זה אלבום שצריך ללמוד לאהוב אותו, בגלל שהוא כל כך מורכב (ואני חושבת שהסיפורים של רובכם מוכיחים את זה). אכן תחילתה של דרך יפה מאוד. מאז הלהקה התגלגלה לכמה וכמה כיוונים (ולאו דווקא פחות טובים, פשוט שונים, אך עדיין ייחודיים מאוד).
בקיצור - אלבום סוחף, שלומדים להעריך יותר ויותר עם הזמן.

[quote="gatinho"]מעשה שהיה כך היה: כשהייתי בכתה י' (שנת 1996) היינו בטיול שנתי. אני בכלל הייתי בקטע של מטאליקה ומגדת', ואחד הילדים נתן לי לשמוע את pull me under. אתם בטח חושבים שהתאהבתי ועולמי השתנה. אז זהו, שלא. די נחרדתי מהסיומת של השיר. חשבץי שמשהו דפוק בהקלטה, או שנדפק להם משהו באולפן והם החליטו לשמור את זה ככה, או שהם סתם מתלהבים ועשו את זה בשביל הקטע....

לא הבנתי איזה זהב היה לי בידיים...

רק שנים אחרי זה (בשלהי השירות הצבאי) חזרתי אליהם. אין ספק שזה אחד האלבומים האהובים עלי, הראשון שלהם שקניתי (ואחריו את כל השאר...), עם מלודיות מדהימות מעברים ושינויי קצב שלא חוויתי קודם. פשוט עולם חדש ומדהים ומעניין נפתח בפני. מאז אני איתם. יש בו משהו מיוחד, והוא שונה מכל שאר האלבומים שלהם (האמת שכל אחד שונה מהשאר), אבל יש הרגשה שהם לא הצליחו לשחזר מה שהיה באלבום הזה.[/quote]

אחי קרה לי בדיוק אותו דבר עם השיר הזה כששמעתי אותו לראשונה באותה שנה :haha:
רק שקצת אחרי זה שיצא AWAKE כבר הלכתי לקנות אותו

האלבום הזה סימן את התחלת ההצלחה של דרים ת'יאטר. אלבום מדהים מכל בחינה.

סוף סוף הגבת פה :haha:

ללא ספק אחד האלבומים הטובים. אפשר להגיד אפילו Gateway להצלחת הלהקה.
אישית, השירים שאני הכי אוהב בו הו שני האחרונים ומטרופוליס. אלבום מעולה ללא ספק.
אני אדם דרך אגב, ואליאל שידל אותי להצטרף.

מזל טוב :D :party:
וגם לי יש סיפור!
אי שם, בכיתה ז' אני חושבת, כשקצת התחלתי לחשוב על לצאת מכל הקטע של הפופ ונכנסתי לקטע של פופ-רוק-איך-שלא-מגדירים-את-זה, ידיד שלי דיווח לי שמה שאני שומעת זה מאוד לא בסדר, ושיש פשוט דברים הרבה יותר טובים בעולם. אז הוא הביא לי כמה שירים של דרים, שהיו חלקים מI&W . אני הייתי עסוקה בלהיות כועסת על איך מישהו מעז לערער על הטעם שלי במוזיקה, הקשבתי לחלק ונמאס לי די מהר :zipped: השירים נשארו להם אי-שם במחשב שלי, ולא זכו ליחס הולם


שנתיים לאחר מכן, בתקופה שהטעם המוזיקלי שלי השתנה בלי הפסקה, חזרתי אל האלבום הזה. הפעם קניתי אותו וידעתי להעריך אותו.
בהחלט אלבום קסום. שונה מהבאים אחריו וכלכך מיוחד.
איזה כיף שיש לנו אותו :)

אכן זהו אחד האלבומים שבזכותו נפתח לי עולם של מוזיקה ששנים לא שמעתי ולא היכרתי
ואכן עם השנים הם רק הלכו והשתבחו מי ייתן ונמשיך להנות מהם עוד שנים ארוכות
אין עליהם-כפרות

:twisted: צטער אם אני זה שמבאס ביומולדת, אבל כבר אז לא אהבתי את השירה הצפצפנית של לבריי. פשוט מחריד... :haha:

דווקא באלבום האחרון הוא הפסיק לעלולת לטונים המחרידים האלה שהוא לא יכול לשחזר בהופעה. עשה בשכל.

כל השאר פשוט מושלם. זה אלבום שכל פעם גיליתי בו משהו חדש (במיוחד אם פתאום שמעים באוזניות). עוד איזה תו של הגיטרה או הברקה של הבס... ממש כיף. :yes:

חח בידיוק היום חזרתי להקשיב לו אחרי חצי שנה...
מזל טוב!! אחד האלבומים היפים ביותר של דרים ואחד הטובים ביותר ששמעתי
האלבום המלא הראשון ששמעתי שלהם
פשוט יצירת מופת :party:

זה האלבום הראשון של דרים ששמעתי, עם Another Day שהיה השיר הראשון ששמעתי שלהם, פשוט כל שיר פנינה ובסיס לפרוג שיבוא. זה בהחלט אחד האלבומים המשפיעים (יותר מסינס) על הלהקות שבאו אחרי דרים ועד היום יהיה קשה למצוא מישהו שלא יאהב את האלבום הזה, יש בו מהכל!

זהו שיר הלל לאלבום שהיה לחלום
תחילתו של עידן, ראשיתה של תקופה
זהו ללא ספק- תקליט אותי, תרשום-
התנך של הפרוג מטאל, שקט לפני הסופה.

בתחילת התשעים, כשעוד היה אופנתי
מכנסי עור צמודים ושיער ארוך
חבורת צעירים ממוסד יוקרתי
התגלו בכל יופיים, מוכשרים לאין ערוך

אז קח את הזמן, ולמד איך לחיות
האזן בקפידה, כל תו חקוק בסלע
תחת ירח זכוכית, מוקף בכל האורות
לא תוכל להפסיק, מטלטל כמו כף הקלע

הוא תחילתו של סיפור, השראה אלוהית
שיימשך עוד הרבה, עוד ינגנו הכלים
מטרופולין לעולם לא תגמר. היא נצחית
זוהי מתנה משמיים, תמונות ומילים.

את השירים באלבום הזה הכרתי לא מלשמוע אותו רצוף אלא גיליתי אחד פה אחד שם, ועד ששמעתי אותו רצוף כבר הכרתי את כל השירים בו..אני זוכרת שממש היה לי מוזר שאנשים שומעים דיסק שלם ככה רצוף, מההתחלה עד הסוף..באתי מתקופת הפופ :haha: בכל מקרה, take the time היה אחד השירים הראשוניייים ראשונים ששמעתי שלהם ובגלל שלא הייתי ממש מוכנה נפשית למוזיקה הזאת, לקח לי זמן להפתח אליו והתחלתי להבין את הגאונות רק יותר מאוחר כשגיליתי את הפורום ונכנסתי לזה יותר חזק. האלבום האהוב עליי הוא בכל זאת סינס פרום אה ממורי אבל אימג'ז תמיד יהיה הדיסק שממנו באו פיסות האלוהים טיים דה טיים ולרנינג טו ליב.. וכל השאר בעצם! הוא מה שגרם לי להבין שמה שיש פה זה יותר מסתם להקה.
איזה כיף היה לגלות את כל המוזיקה הגאונית החדשה הזאת, הייתי מתה לחזור לתקופה הזאת :)

מצטרף לכל מה שטל עופר אמר.

זהו אחד האלבומים הראשונים ששמעתי, איפשהו ב- 93-94
היה לי את שלושת האלבומים הראשונים מוקלטים איזה הקלטה 3-4 לפחות על קלטות של סוני של 100 דקות. ואיזה שיר אחד היה גם קטוע באמצע והוקלט מחדש בצד השני... עדיין יש לי איפשהו את הקלטות האלה, למרות שאין לי כבר טייפ :) יש לקלטות האלה ערך סנטימנטלי רב :)

I&W ביחד עם AWAKE הם שני האלבומים האהובים עלי ביותר ותמיד יהיו. הרגשות שהשירים והמוסיקה הזאת מעוררת בי - אי אפשר לתאר. נגינה גן וירטואוזית וגם מרגשת, ויש מספיק מורכבות כבר באלבום הזה. יש פחות טכניקה ומהירות לאומת אלבומים הנוכחיים, אבל אין בהם גם צורך בזה. זהו עידן הזהב של דרים, והוא שמור ב I&W וב AWAKE. ואני נמצא שם איפשהו, תקוע בשנות אמצע התשעים, שומע את דרים עובר אנד עובר...