בשבוע האחרון יצא האלבום הרביעי של אביתר "לילה כיום יאיר".
אחרי הקשבה ממושכת אני די קרוע.
אני אוהב את אביתר.
שלושת האלבומים האחרים שלו הם השראה מבחינתי גם במילים וגם בלחן,
ועכשיו, אני לא יודע מה לחשוב.
מצד אחד, הבנאדם המציא את עצמו (שוב) מחדש, עם נטייה מובהקת אל "גיטריות".
מצד שני, עם הגיטריות באה הקליטות והפזמונים החוזרים שלא תמיד היו מנת חלקו.
מצד שלישי, הוא מדבר על אלוהים. זה תמיד כיף.
מצד רביעי, הוא לא מדבר על באסות. הלילה האיר אצלו. (ואני בכל לא מדבר על המגמה שלו בשנים האחרונות לצנזר שירים כו "אקדח" , "תיאטרון רוסי" ושות'.)
אני ממש מוצא את עצמי אוהב חצי אלבום וחצי שאני לא מסוגל לשמוע.
מתסכל משהו.
אני מצרף שתי כתבות מנוגדות שאולי משקפות את הקטבים בצורה טובה.
http://music.walla.co.il/?w=/216/1511124http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3737199,00.htmlמה אתם אומרים?