איזה תזמון מוזר.
בשבועות האחרונים, כמו שרשמתי בנושא של "מה אתה שומע עכשיו", התחלתי לחזור אליהם big-time ו-de-loused נכנס לרשימת 10 האלבומים האהובים עלי, אלבום מדהים מכל בחינה. בצבא אגב חבר מהיחידה ביקש מימני ליפני משהו כמו שבועיים-שלוש לכתוב לו פוסט במייל על 10 האלבומים האהובים עלי, ומאז אני משאיר פתוח במחשב שלי את ההודעה וכל כמה זמן חוזר לזה ומוסיף כמה שורות. אתמול והיום כתבתי על האלבום הזה, וחלק מהתיאורים שלי עליו היו שהוא שילוב מופלא ומופרע של הרבה ז'אנרים, מפוסט הארדקור לרוק פסיכדלי עד להשפעות פרוג-רוק/מוזיקה ניסיונית ואפילו קטעים ג'אזיים ואמביינט, והיופי פה זה שהכל מתמוסס לתרכובת אחת, וציינתי שם שלדעתי בשנים הבאות האלבום הזה (ובכלל הלהקה) יראה כאחד מאבני הדרך של הרוק בתחילת שנות ה-2000, ושהוא הביא סאונד חדש לגמרי.
בלי שהתכוונתי גם,בדקתי הודעות של משתמש אחר שפעם היה בפורום וראיתי הודעה שלו באותו נושא (מה אתה שומע), וכמה תגובות אחרי זה זיו אתה נתת לינק לאתר הבא שנותן הסבר מפורט על כל האלבום:
http://www.therealmusician.com/album-re ... orium.htmlלא קראתי עדיין את הכל, אבל אפילו מהקצת שקראתי זה הוסיף לי המון. אף פעם, בכל הפעמים ששמעתי את האלבום עד אז, לא עלה לי בראש לדוגמה שהגיטרה בקטע הראשון מחקה אמבולנס.
למזלי יש לי עוד הרבה מה לחפור בקשר ללהקה והרבה מה לשמוע, למרות שהבנתי שהדעות על האלבומים הבאים קצת יותר חלוקות (את frances שמעתי כבר אבל אני צריך עדיין לחפור אותו עוד הרבה, כל הקטע האחרון שמחולק ל-8 שירים קשה לי לקלוט). לפעמים אפשר אולי להודות שלהקה מתפרקת כשהיא מרגישה שזה הזמן הנכון ולא מורחת את זה עוד 10-20 שנה