טוב, אולי החלק של ה"מזל ש..." היה קצת ילדותי, אבל התירוץ שלי הוא שכתבתי מהסלולרי ולא היה לי כוח לרשום משהו יותר נורמלי. (האמת שגם עכשיו אני כותב מהסלולרי
)
מה לעשות, האלבום הזה פשוט בינוני וסביר. הוא כמו יצא מתוך פס ייצור (משומן) של מפעל דרים ט'יאטר. זאת אומרת, אף אחד לא מסתיר את זה שדרים הפכו לסוג של מפעל, אבל אין בזה משהו פסול בעיניי. הכוונה היא יותר בחוסר נשמה וכאילו משהו שנוצר בצורה סדרתית בלי יחס מיוחד. בתכל'ס, גם אם שינו קצת סאונד ועוד כמה דברים חדשים מינוריים, אין בו
באמת משהו שלא שמענו קודם. אבל הדיון אם הם בכלל צריכים לחדש, אם הם מחדשים או לא וכו' הרי עולה בערך בכל מקום שמדברים על הלהקה וכל פלוץ נוסטלגי שמכיר את דרים עוד מהתקופה של [הכנס כאן אירוע עתיק מתחיל שנות ה-90] מתחיל להתרפק על המוזיקה שהייתה ואיננה. זה לא משנה ואין טעם להוסיף עוד דיון אחד על זה.
מה שאני מנסה לומר, העובדה הפשוטה היא שהאלבום הזה לא מצליח ליצור עניין או לרגש לדעתי. אני מבין שיש כאלה שיחלקו עלי, אבל אני באמת לא מבין איך.
לא אכפת לי אם המוזיקה נשמעת כמו משהו ששמעתי או לא, בתנאי שהיא מצליחה לעניין ולרגש.
זה לא שהוא כזה נורא (יש לדרים פחות טובים
). יש כמה הבלחות נחמדות ומדהימות אפילו, לירקה טובה, אנרגטיות וכאלה, אבל לא משהו שמציל את האלבום (כמו שיר הנושא אוקטבריום למשל). בסוף אני לא חושב שנשאר לי משהו מהאלבום הזה ואני לא רואה אותי חוזר אליו בעתיד הקצת יותר רחוק.
אולי תגידו מה אני עושה בכלל פה, במעוז, אם אני כזה שבוז דרים ט'יאטר. התשובה היא שאין לי תשובה. אולי כי אני רוצה לחשוב שהאנשים המוכשרים האלה עוד לא איבדו את זה. (הייתי חייב סוף אופטימי).
_________________
אם בא לכם לעזור לי, הירשמו לשירות הענן
Copy דרך
הקישור הזה. כל אחד מאיתנו יקבל 5 ג'יגה מתנה (סה"כ לאחר הרשמה - 20 ג'יגה אחסון חינם).
התחבר
שאלות נפוצות
יש כבר מספר טורנטים עדכניים 
