אני מאוד מאוד אוהב את הגרסה המקורית.
לגבי ביצוע בבודוקאן, אני חושב שאצלי זה כמו שעידן אמר, שצריך להיות במצב רוח הנכון בשביל להתרגש מזה.
סולו אדיר, אל תבינו אותי לא נכון, למרות שהוא הורס שם את הפיל עם הפריטה המהירה פה ושם (אבל אני מבין למה הוא עושה אותה, אז אני סולח לו
), אבל בניגוד לבערך כולם פה, אני לא מתרגש ממנו כזה בקלות, כי הוא פשוט.. קיטשי כזה. ז'תומרת זה כאילו הוא מנסה בכוונה ליצור סולו מרגש ע"י שימוש ב"טכניקות" ונוסחאות ליצירת סולו כזה, וזה פשוט נשמע כמו הדבר המובן מאליו שיעבור לך בראשו אם יאמרו לך את המלים "סולו מרגש".
בקשר לשיר, אני חושב שזה די ברור דווקא על מה הוא...
הבית הראשון די אומר את זה.
A man who leaves his family for an easy out
השיר מדבר על אבא, בעל, שעוזב את המשפחה שלו, על גירושים, פירוק משפחה. ועל כן יש לו נקודה חמה של הזדהות אצלי.
מה שכן, לא לגמרי ברורה לי השורה
She's just the kind of girl....
she'll never want another she'll never be withoutיש פה שלילה אחת יותר מדי.
היא אף פעם לא תרצה, מישהו שהיא אף פעם
לא תהיה בלעדיו.
כלומר.... מישהו שהיא תמיד איתו.
תמוה, לא?
אני זוכר שפעם הצלחתי להבין את זה, אבל עכשיו כבר שכחתי
אחח, הגיל.