טוב אז בחרתי באחר כי לא מצאתי בדיוק את הקטע שלי. בגדול פשוט כל התיפוף באלבום הזה פשוט נותן בראש... אבל אין ספק שאנדר גלאס מון זה השיר הכי מפוצץ שיש באלבום ויש בו פשוט קטעי קצב מעולים שנורא קשה לעקוב אחריהם.
הכי אהבתי את כל הפתיחה עד 1:06. מה גם שעילי פספסת את הקטע הזה בטעות ורשמת 1:03-1:06 במקום 1:00-1:03 אבל כל הפתיחה פשוט מעולה. יש גם את הקטע הקצרצר הזה בדקה 3 בדיוק. יש גם את כל התיפוף מאחרי הסולו המטורף עד הדקה ה6 בערך. פשוט מקצב מעולה ומבלבל. משום מה זה גם האלבום עם סאונד התופים (ובכלל) שאני הכי אוהב. משהו בדאבל באסים פשוט מעיף לי את הראש... אולי זה בגלל שיש למיונג קטע לעשות גם כן באסים על כל באס של פורטנוי במיוחד בקטעים של הדאבל באס. שימו לב לזה, זה ממש אדיר.
קיצור, כבר התבלבלתי מרוב הערצה לאלבום הזה וכל מה שקשור בו...
כל זה עוד לפני שהתחלתי לדבר על Learning To Live שגם בו לא חסרים קטעים יפים או מטרופוליס או טייק דה טיים..