טוב שהוא לא נותן יצירות של מוצרט ובטהובן, איזה לץ אתה עוזרי
טוב, זה התור שלי לתת את סקירותיי, נתחיל מההצלחות, נמשיך להפתעות, נוסיף אולי קצת על ה-EP'S ומשם נלך גם לאכזבות, גם כמו חלק מהאנשים, גם לי השנה הזאת בהחלט הייתה יותר שנה של מטאל מאשר הפרוג, אבל גם בצד הזה לא היה חסר, הבה נתחילה הבה?
נתחיל מהפן החיובי, מה שעשה לי את השנה:
Neal Morse - Lifeline: ניל מורס נהיה דתי וקישטי מאלבום לאלבום, אבל זה עדיין לא גורע דבר מהכישרון המוזיקלי והמילולי של הבן-אדם הנהדר הזה, ובאמת האלבום הזה היה שווה כל רגע מבחינתי בעיקר השיר הפותח לדעתי
Karmakanic - Who's the Boss in the Factory: ההרכב השוודי החצוף הזה בהחלט התעלה על עצמו, הנדידה שלהם בין קטעים שקטים, לבין קטעים מטורפים וקטעים עם גישה אפלה מדי פעם
The Mars Volta - The Bedlam In Goliath: אלבום מטורף למדי, לא היו לי ציפיות אחרות מההרכב המקורי הזה
Birds and Builduings - Batan to Behemoth: הפתיע אותי לגמרי, לחנים כובשים, מורכבים ומושקעים, באמת קצת מזכיר את ג'נסיס של שנות ה-70
Ayreon - 01011001:אלבום נהדר, אורחים טובים, קונספט מושלם ששוב חוזר לפלנטות X ו-Y מהאלבומים שבאו לפני THE, ולמרות הקטע המיותר של סימון באלבום, עדיין כדאי להקשיב
Expedition Delta - Expedition Delta: סראדיאן ברנקוביק, מלהקת המטאל הסרבית Alogia הקים פה הרכב מטאל נהדר, קיטשי, אפילו מאוד מאוד מאוד דביק, אבל הלחנים והנגינה פשוט לא עוזבים אותי לרגע
Invisigoth - Narcotica: צ'ילאאוט פרוגרסיבי, עם שילובים אוריינטליים והמון מטאל משובח
אהוד בנאי-שיר חדש: לא מטאל, אני יודע, אבל מזמורים דתיים ותפילות תמיד משכו אותי
Aarni - Tohcoth: דום מטאל פסיכודאלי מפינלנד, עשוי לעילה, כולל קאבר לג'ימי הנדריקס, בשפה האכדית!!!
Hollenthon - Opus Magnum: הרכב אוסטרי שמשלב בין בלאק, קצת דת' והמון מטאל סימפוני, עם לחנים אדירים, שירה מרושעת, והכל מתערבב לתוך סלט טעים במיוחד
Jon Oliva's Pain - Global Warning: סולן להקת Savatage מוכיח שהוא יכול גם בלי שאר הלהקה, באלבום שלפעמים אפילו כמעט לא מטאלי, ומפתיע במיוחד, עם הקול הכובש שלו, והלחנים המושקעים, והמסר שמועבר בו
Septicflesh - Communion: דת' יווני אטמוספרי, עטוף בגותיות, אפלוליות, והמון לאבקראפט ברקע
עוד כאלה שהיו שווים האזנה השנה:
Haggard - Tales of Ithiria
Judas Priest - Nostradamus
Sabaton - The Art of War
Distorted - Voices from Within
To-Mera - Delusions
Behemoth - At the Arena ov Aion - Live Apostasy וזה כי נרגל חיית במה כריזמטית ביותר
Carnophage - Deformed Future - Genetic Nightmare זאת תגלית השנה מבחינתי, הלאה המטאל הטורקי!
Decrepit Birth - Diminishing Between Worlds
Deeds of Flesh - Of What's to Come
Gojira - The Way of All Flesh
Hate - Morphosis
Kataklysm - Prevail
Eluveitie - Slania
All Shall Perish - Awaken the Dreamer
Falconer - Ammong Beggars and Theives
Overdrive - Let the Metal Do the Talking כי המטאל הקלאסי עדיין חי ובועט
Thieves' Kitchen - The Water Road
Meshuggah - Obzen
Warbringer - War Without End
Gama Bomb - Citizen Brain
Hexen - State of Insurgency
Prey for Nothing - Violence Divine
Mirrorthrone - Gangrene
Dezperadoz - An Eye for An Eye
Amaseffer - Slaves for Life
Equillibrium - Sagas
EP's:
פה המדינה שלנו נחלה הצלחה לא קטנה השנה מבחינתי
The Fading - Chaos in Flesh
Acropolis - The Aftermath
Phantom Pain - The Hypocrite
וכמובן לא נשכח את Bloodbath - Unblessing the Purity
הפתעות השנה שלי:
Cradle of Filth - Godspeed on the Devil's Thunder: ללא ספק הצלחה לאחר Thronography המזעזע ואפילו משעמם
Metallica - Death Magnetic: עדיין לא גמרו את הסוס, וזה אחלה כיוון להתחלה
Cavalera Conspiracy - Inflikted: השירה הזועמת של מקס, התופים של איגור, כל אלה עדיין מוכיחים לנו השנה שיש בהחלט חיים אחרי Sepultura ו-Roots
Hail of Bullets - …Of Frost And War: מאוד הפתיע אותי לדעת, שגם לאחר ששנות ה-90 וה-80 חלפו, כמה להקה הולנדית שעושה דת' לוחמני ואכזרי, זריז וזועק, בדיוק כמו פעם
Aborted - Strychnine.213: בהתחלה הייתי די מאוכזב, אבל ככה זה עם מעריצי Aborted וכל אלבום חדש שהם מוציאים, זה לא דומה למה שהיה קודם, ומה שיבוא בקרוב לא דומה למה שיצא עכשיו, אבל עם כל הקשבה והקשבה, גיליתי כי האכזריות הבלגית עדיין בוערת, השירה של סוון פסיכית מתמיד, והמתופף החדש דן ווילדינג (בן 19 בסך הכל) מפתיע לטובה, ועוד יותר הוכח בהופעה האחרונה שלהם בארץ עד כמה הצעיר הזה מוכשר
Pyramaze- Immorta: בקטע של האכזבות תבינו למה
מלבד זאת אני מאוד נהניתי השנה מה-DVD של קאניבל קורפס, המארז המושקע בעל שלושת הדיסקים שהגיע לידיי, אומנם צפיתי רק בשעה וחצי של הסרט התיעודי, שממנו נשארו לי עוד שעתיים בערך, אבל הוא מעניין למדי
וגם אציין לטובה את ההופעות שבאו עלינו השנה, כגון Sabaton, Aborted, Epica ו-Obituary
האכזבות,כן כן, איך אפשר בלי????? מתחום הפרוג לא היו, להפתעתי ולשמחתי הרבה
Iced Earth - The Crucible of Man: אוי, ג'ון שפר, איך יכולת? בשביל זה החזרת את מאט בארלו? הקול של בארלו מעולה, אך לפעמים הריפים חסרי כל קשר, וזה לא שאין פה פוטנציאל, זה פשוט לא זה, נכון שגם Framing Armageddon לא היה גם אחד החזקים שלהם, אבל לעזעזאל, הוא היה מושקע לפחות, ובדיוק האכזבה שלי מהאלבום הזה עומדת בניגוד להפתעתי מ-Pyramaze, הרכב שבהתחלה לא התלהבתי ממנו, אך באלבום הזה, שבו התארח בארלו, הופתעתי מעבודת הלחן, המוזיקה והשירה
Hate Eternal - Fury & Flames: ריפים לא קשורים, משעמם לפרקים, אין את האכזריות והרוע של הקודמים, ואפילו השירה של אריק רוטן והבאסים של אלכס וובסטר לא מצליחים להציל את המצב
Amon Amarth - Twilight of the Thunder God: לא הכי רע, אבל גם לא מבין הטובים שלהם, והיו לאמרת' רגעים בהחלט הרבה יותר טובים, כי לצערי, משהו חסר, זה לא Versus the World ולא כל מה שבא לפניו, אבל בהחלט היה אפשר לצפות למשהו יותר רציני אחרי שהוציאו את With Oden On Our Side
Kalmah - For the Revolution: איפה הקלידים איפה???
Van Canto - Hero: אלבום נחמד, רעיון מקורי של צורת שירה (אין כלי נגינה חוץ מתופים, תפקידי ה"כלים" נעשים על ידי חמשת הזמרים של ההרכב), אבל הרוב קאברים, ומעט מאוד שירים מקוריים
Norther - N ביחד עם Bloodrunk של Children of Bodom: נורת'ר מעולם לא הייתה הפייבוריטית שלי, איך משהו במוזיקת הספק ספיד ספק דת' מלודי שלהם תמיד משך אותי, והאחרון היה אכזבה פופית למדי, כנ"ל צ'ילדרן, שהם אהובים עליי
Stormlord - Mare Nostrum (Mediterranean Sea: הלחנים כובשים, אווירה נהדרת, אבל איפה אותה להקה מפחידה ומאיימת ששרה את Under the Boards (195, M.A.), האלבום הזה הוא לא אכזבה מוחלטת, כי סטורמלורד עדיין נשמעים נהדר, והאלבום מושקע והקול של הסולן לא השתנה, כאילו הם עדיין נלחמים מול הגורגונות ביחד עם גיבורי האלמוות בשערי האוטופיה, אבל כמו הרבה פעמים, משהו חסר
Alestorm - Captain Morgan's Revenge: אין מה לדבר, למרות שיר אחד או שניים כובשים, גימיק הפיראטים לא מוצלח
Brain Drill - Apocaliptyc Feasting: שלמרות הטכניקה המתפוצצת של ההרכב, הסאונד על הפנים
זהו לא?