אשכול מצויין ללא ספק ! אחלה רעיון .. אבל אני אתמקד ברגעים שחוויתי בהאזנות האישיות שלי ולא בהופעות :
קודם כל - נתחיל בעבודת האלילים שנקראת Dream Theater - אני לא אשכח את ההרגשה שהייתה לי כששמעתי את Home פעם ראשונה .זה היה בקיץ 2005 , חבר שלי שהתחיל להכיר את DT , הביא לבית שלי אוסף של שירים והמליץ לי לשמוע בחום את המוזיקה שלהם , Home התנגן לי בראש כמה ימים ללא הפסקה , פשוט הייתי מכור . כל אותה תקופה התקדמתי ל Surrounded ולעוד להיטים שהייתי שומע באופן חולני , ורק מתעסק במוזיקה שלהם , מחליף חוויות עם אותו חבר טוב ועם אנשים אחרים שגיליתי שגם הם נמצאים על אותו אי כמוני . פאקינג חודשים שלמים של שגרת "בית - דרים - לימודים" . דרים היו הסאונדטרק של השנים האחרונות שלי בתיכון . וכאן נוסיף את Symphony X שגם ליוו אותי בימים טובים ועשו לי הרגשה שאני מאוד מתגעגע אליה . פשוט ללכת עם הדיסמן כמעט לכל מקום ולשמוע את המוזיקה שלהם ופשוט לחיות אותה .
כמה זמן אחרי זה באו Behold...The Arctopus ושינו לי את התודעה המוזיקאלית לקצה השני . פשוט הייתי המום . המוזיקה הכי טכנית ששמעתי הייתה ב Dream Theater או Meshuggah אבל אחרי שנתקלתי בסרטון הזה
[youtube]
http://www.youtube.com/watch?v=HIqQ81eJDe4[/youtube] .
ידעתי שהם הביאו איתם משהו שלא שמעתי מעולם . מוזיקה שלא הצלחתי להגדיר , היה בה משהו לא קליט , לא מובן , אבל תמיד הייתה לי הרגשה שמשהו מסתתר שם . פשוט אהבתי את זה . מאז התחלתי להפתח לכל עולם המטאל הטכני והדברים היותר נסיוניים . נדמה לי שהם היו הראשונים שבאמת פתחו אותי לרוב המוזיקה שאני שומע כיום .
עוד רגע שאני מאוד מתגעגע אליו הוא אחרי שהאזנתי לאלבום הסולו של Fredrik Thordendal . הייתי אז אמור להפגש עם חברים , ובדרך לתחנת אוטובוס שמעתי את האלבום . אני לא אשכח את ההרגשה - הייתי על סף התעלפות והשיערות שלו סמרו בצורה מטורפת . זו לדעתי הייתה Music-Gasm של החיים שלי . לא היה משהו שהתעלה על זה מאז . ומאז ועד היום אני מטופל בקבוצת תמיכה שנקראת The Fredrik Thordendal's Special Addicted Patients .
Sunn O))) - זה הרכב שיוצר את חוויית הסאונד הכי מרתקת שנתקלתי . לפני כשנתיים בערך האזנתי ל EP הזה שנקרא Oracle . בשונה מהרגעים הקודמים שציינתי ההרגשה הראשונית שהייתה לי גרמה לי להגיע לאפיקים מחשבתיים שלא הצלחתי להגיע אליהם בשום מוזיקה , האפקט עדיין נמצא אבל אני לא אשכח באיזה מצב תודעתי הייתי כששמעתי את זה לראשונה .
[youtube]
http://www.youtube.com/watch?v=ojD3O9V-sVw[/youtube]
לגבי הופעות שאני לא אשכח : כמובן לראות את דרים ולפגוש אותם בהחלט היו מהימים המאושרים בחיים שלי . נוסיף את ערבי הנויז הראשונים שהלכתי אליהם עד לפני שנתיים כמו ההופעה בתיאטרון החזותי
http://www.youtube.com/watch?v=Tkv5wkwVQso . ההופעה של Faith No More ו Opeth גם היו מההופעות שלא אשכח לעולם .
אלו פחות או יותר הרגעים / התקופות הכי חשובות בחיים שלי . הייתי עושה הכל כדי לחזור להרגשה הזאת .
