אשכול ליטרטורה ומילים גבוהות נוספות

[AwakeLess]

נרכש לאחרונה: יש אלוהים-ריצ'רד דו'ינס

בקריאה-לקראת סיום-: כה אמר זרתוסטרא-פרידריך ניטשה

[avrahamshuk]

יש לך דברים מוזרים להתגאות בהם.

[Greenburger]

לא יודע אם הוא מתגאה ספציפית שהוא קרא מול המורה (טוב כנראה שכן), אבל ניטשה הוא באמת אחד הדברים המרתקים לקרוא.

[AwakeLess]

לא יודע אם הוא מתגאה ספציפית שהוא קרא מול המורה (טוב כנראה שכן), אבל ניטשה הוא באמת אחד הדברים המרתקים לקרוא.

דבר ראשון אני בחורה

דבר שני-זה לגמרי היה במחאה על השטיפת מוח שהיא עושה לנו ועל זה שהיא ממש לא מוכנה לקבל דעות ופירשונים שהם לא של איזה רש"י או השד יודע מה...וזה גם במקור בצפר קיבוצי אז בכלל מפריע לי שמלמדים תנ"ך בצורה הזאת.
ואולי לא הייתי צריכה להשתמש במילה גאווה אבל זה סתם היה בשביל לעצבן אותה...

[Greenburger]

גאווה זה בסדר גמור

[avrahamshuk]

[meity]

עכשיו קוראת את memories of geisha אני מאוד מקווה שהספר יהיה הרבה יותר טוב מהסרט שהוא ארוך ומייגע מידי לטעמי אבל הסיפור שלו טוב ומרתק .

[טל רודס]

נרכש לאחרונה: יש אלוהים-ריצ'רד דו'ינס

בקריאה-לקראת סיום-: כה אמר זרתוסטרא-פרידריך ניטשה

פעם קראתי את אחד מספריו המופלאים של ניטשה בזמן שיעור תנ"ך, ממש מול הפרצוף של המורה (שהיא דתייה...), ואני נורא גאה בעצמי על זה

סחטיין על הספרים, יש בהחלט כבוד!!!

[liordavidlior]

באמת בחירה מצוינת, בתור חובב ניטשה אמליץ לך לעבור ל"מעבר לטוב ולרוע" אחרי שתסיימי את זרתוסטרא. ממש הרחיב לי אופקים.

[gils77]

איזה כיף לקרא "חוות החיות"..ספר מעולה, וטוב לקרא אותו פעם בכמה זמן.

[jesters_tear82]

שיר שהמתרגלת שלי בספרות הקריאה לנו בשיעור האחרון לסמסטר, נדלקתי עליו
אז רציתי לשתף: (מעתיקה במדוייק.. קצת ארוך אבל לדעתי שווה את זה)

שירה/חזי לסקלי

שירה חייבת לעמוד ולדבר.
לעמוד על מכונת כביסה מקולקלת ולדבר
בשפתו של הגרב שגרם
לקלקול
שירה חייבת לעמוד על אדן החלון ולדבר
בשפתם של העומדים על אדן החלון.
שירה חייבת לרקוד,
ולצייץ בשפתו של העכבר המתגורר
מתחת לבמה ונחרד
מעדינותו המופרזת של המחול.
שירה חייבת לדפוק בדלת
חרש או בפראות.
לא לגעת בפעמון.
שירה חייבת לבקר בברצלונה ולדבר שם
אנגלית.
שירה חייבת לנוח, בעיקר לנוח.
שירה אינה חייבת להיות שירה.
היא יכולה להיות מזון מדבר.
שירה יכולה להיות קונפיטורה
כלומר פרי מת וטעים.
שירה יכולה להיות סוכרזית
כלומר ממתיק מלאכותי ומסרטן.
שירה יכולה לבנות
בית מגורים
בית חולים
בית ספר
בית סוהר
בית כנסת
אך היא מעדיפה
לגלות
באר חלב באמצע עיר.
שירה חייבת לישון ולחלום על שירה.
שירה חייבת לשכב, לשכב ולדבר מתוך
שינה.
שירה חייבת להיות קבורה
באדמה
ולדבר בשפתם של המתים.
שירה חייבת לטפל בחולים.
שירה חייבת להכשיל את עצמה,
לבטל את עצמה,
לבגוד בעצמה,
לנטוש ולהינטש.
שירה חייבת לחיות.

[Ne_Plus_Ultra]

אמנם אני לא מעריץ גדול של שירה מודרנית בסגנון כזה, אבל בסה"כ מדובר בשיר יפה מאוד. בייחוד אהבתי את השורה "לגלות
באר חלב באמצע עיר." הסוף קצת צרם לי. זה מרגיש כאילו הוא אומר משהו גדול בצורה הכי קלה, הכי בנאלית שאפשר. אירוני משהו.

[טל רודס]

קניתי את "איש ללא צל"/יוסי אבני-לוי, ממליץ מאד!

"חייו של יונתן, המתגורר בברלין בתפקיד, מוסטים ממסלולם לאחר שצעיר מסתורי בשם סבסטיאן פונה אליו בבקשת עזרה. בבת אחת הכול משתנה: המשטרה מתדפקת על דלתו, מישהו מאזין לקו הטלפון שלו ואפילו מצלמים אותו בחשאי.

בעוד הרשת סביב יונתן הולכת ומתהדקת, הולך סיפור חייו של סבסטיאן ונפרש. באמצעות קלטות, שיחות טלפון וקטעי יומנים, קורע הסיפור צוהר בנפשו של יונתן לנופים שלא הכיר:
מזרח גרמניה מלנכולית וחושנית, חיי פנימייה נוקשים, חברות אמיצה שנקטעת באיבה וגיוסו של סבסטיאן לשירות ביון רב-זרועות ומאיים.
סיפורו של סבסטיאן משיב את יונתן אל מחוזות ילדותו שלו - אל שכונה מתפוררת רדופה ניחוחות אורז, נענע וכמיהה, אל סבתא ננה הקשישה שיורקת שירי אהבה עתיקים, ואל תומר בוזגלו, ידיד נעוריו הנבגד. מתח עדין מרחף על שתי הדמויות: אמת או כזב? ידיד או אויב? הגבול בין אמת לדמיון מתעתע מאי פעם.

איש ללא צל הוא רומן ריגול מורכב ובשל המבוסס על סיפור אמיתי, ובה בעת גם יצירה פיוטית על פיתוי והִתחזות, בגידה ועונשה. בשפה עשירה, מלאת דימויים והומור - לשון שהיא מעשה פיתוי כשלעצמו - מדובב יוסי אבני-לוי שני גיבורים שונים בתכלית, שעם זאת מהווים תמונת מראה זה של זה: סבסטיאן השרוי בתוגת הרומנטיקה הגרמנית, ויונתן הבודד והשתקן, המתגעגע לבית שמעולם לא היה לו. "

[טל רודס]

אחרי שסיימתי לקרוא בשקיקה את הספר הנהדר "איש ללא צל", אני ממשיך בשוונג לספר הבא:
The World is Flat של תומס פרידמן.

[Mari]

איך היה "איש ללא צל"? מומלץ?

[טל רודס]

איך היה "איש ללא צל"? מומלץ?

מומלץ מאד!!!

[Ozerivarium]

2 ספרים שהתחלתי לקרוא :

אופטימיות נצחית - של לני רביץ ( אבא של נתי רביץ) , זה ספר שמלמד אותך להסתכל על החיים בצורה הומוריסטית ( גם כשזה לא בא בהומור )


השני זה אינטלגנציה רגשית - ספר אחד הכבדים .. אבל מעניין מאוד איך השכל האנושי פועל ,

מישהו קרא אחד מהשניים ? ( או שמא את שניהם )

[Black Rose Immortal]

2 ספרים שהתחלתי לקרוא :

אופטימיות נצחית - של לני רביץ ( אבא של נתי רביץ) , זה ספר שמלמד אותך להסתכל על החיים בצורה הומוריסטית ( גם כשזה לא בא בהומור )


השני זה אינטלגנציה רגשית - ספר אחד הכבדים .. אבל מעניין מאוד איך השכל האנושי פועל ,

מישהו קרא אחד מהשניים ? ( או שמא את שניהם )

אופטימיות נצחית נשמע מעולה

[Ozerivarium]

אכן , קראתי ממנו קצת פעם , ועכשיו חזרתי לקרוא אותו ברצינות .
קבל קטע קורע מבין הרבה על הישראליות :

" כנהגים שמתם ודאי לב לעובדה שהרמזורים בישראל פועלים בשיטה אור-קולית : עוד לפני שהאור האדום מתחלף לירוק ברמזור , ניתן האות בקול צפירות מחרישות אוזניים - באדיבות הנהג שמאחורינו - זוז מהר ! ואם לא היינו זריזים מספיק , כלומר לא המראנו מהמקום בתוך שבריר שניה , יעבור רק עוד חלקיק שניה עד להישמע חריקת בלמים מהסוג שעלול לגרום התקפי לב , רגע לפני שהנהג חסר הסבלנות יעקוף אותנו מתוך קירבה יתרה . ואם ניזהר ולא נמצמץ , נספיק גם לראות אותו עושה תנועות מגונות עם האצבע ליד הרקה ובכיוון אלינו ,(ולשורת המחץ:) משהו מרפרטואר הפנטומימה הבינלאומי המרמז על יכולתנו השכלית הפגומה "



מקווה שעשיתי לך/לכם חשק לקרוא

[liordavidlior]

אינטלגנציה רגשית קראתי, מרתק. החלק הראשון מדבר על המבנה הפיזי של המוח וזה משעמם טילים אבל השאר יותר פסיכולוגי מעניין.