YtseJammers Israel

חתוליס כתב:תגידו, אני חייב לשאול... זה רק אני, או שהקולות השמיימים ב-Bridges in the Sky, החל מ0:54, שרים "טל מוסרי, טל מוסרי"...?

אתה בנאדם מיוחד.

שאפו פוגי, כיף לקרוא.

תודה טל, כיף לשמוע.

ואם כבר, אז עוד כמה מחשבות בעקבות שיחה עם חבר בעבודה על ה"אכזבה" שלו מהשירים השקטים באלבום - לדעתו, כמאזין של DT הוא לא מצפה מהם לשירים, שקטים, משעממים שאפילו אין בהם גיטרה כמו ב-FFH.

בעיני, במבנה השירים באלבום יש מסר מאוד ברור מה הכיוון ש-DT פונים אליו. אם שמים לב, שלושת הבלדות באלבום, מחלקות בין שלושה אפיזודות יותר פרוג-מטאליות. קודם שלושה שירים שונים בתכלית, ואז TITL, לאחר מכן, שני שירים שוב מאוד שונים בינם לבין עצמם, וגם בין שלושת השירים הפרוגיים הראשונים, ואז FFH שלגמרי חסר גוון דרימיסטי מהשנים האחרונות, ולא דומה לשום דבר שאני מצליח לזכו, אולי חוץ מ-Anna Lee מבחינת הסאונד.

לאחר מכן הם מכוונים לשני שירים שמסמלים (הלוואי) את הכיוון הישן-חדש אליו הם חזרו - שירים עם סאונד מעניין, מורכב, מוזיקה מעניינת, שיש בה הכל, ריפים מאלפים, סולואים מורכבים וקליטים כאחד, Theme שחוזר על עצמו בוריאציות שונות, דיסטורשן, אקוסטיקה, פסנתר, לידים של קלידים, בקיצור הכל, חוץ מדבר אחד - מטאל כבד, שחוזר על עצמו, שלא מוביל לדברים מורכבים מדי, סטייל מה שהיה בשני האלבומים האחרונים, ובניגוד מוחלט לרוב מה שיש ב-TOT.

אני מקווה שכל זה לא מקרי, וכמו שאני מכיר את DT יש לא מעט מחשבה מאחורי המבנה, והחלקים היותר שלמים שקשורים לאלבום, בניגוד לכל שיר שעומד בפני עצמו, בהחלט יוצרים אצלי את התחושה הקלישאתית שהשלם גדול יותר מסך חלקיו.

אני יודע שהרבה מעריצים של DT מהשנים האחרונות התחברו דווקא לכיוון היותר מטאליסטי של הלהקה פנתה אליו, בחסות (כנראה) פרוטנוי וכבר נשמעו פה קולות של אכזבה מהאלבום החדש. אולי זה הזמן לקרב אותם לשורשים היותר מורכבים של הלהקה, ומי יודע אולי WADADU יהפוך להיות אחד האלבומים היותר אהובים על המעריצים היותר "חדשים" של DT כמו שהוא אצלי.

זה ניתוח מאד מעניין לגבי המבנה, מעניין אם זה נכון והם באמת חשבו על זה.

אגב, אני לא זוכר פה את כל ההודעות בע"פ כי קשה לזכור את כל החפירות שהתרחשו מאז שהאלבום דלף, אבל כשאני מקשיב עכשיו ל- This is the Life ישר קופץ לי לראש Another Day התחלה בומבסטית עם סולו מרגש של הגיטרה, ואז בית כפול רגוע.

טל רודס כתב:אגב, אני לא זוכר פה את כל ההודעות בע"פ כי קשה לזכור את כל החפירות שהתרחשו מאז שהאלבום דלף, אבל כשאני מקשיב עכשיו ל- This is the Life ישר קופץ לי לראש Another Day התחלה בומבסטית עם סולו מרגש של הגיטרה, ואז בית כפול רגוע.

והנה לנו שיר חמישי מADTOE שדומה/מזכיר למשהו ב-I&W

עוד ביקורת שאפילו אורי לא יכול לכתוב כזאת סקירה גרועה, לגיטימי שהוא לא אוהב את האלבום אבל הבחור קצת נסחף. בכל אופן מה אתם חושבים?
I have to start my review saying: WTF is that???? I am more than disappointed from this album for more that a few reasons... So, where to start... 1. Drums are there just to be there.. No personality what so ever.. I think Mangini is a very good drummer but in this album I think he had nothing to do with the drumming ideas.. I like Portnoy as a drummer and I agree with his decision to leave DT because as it seams they are out of ideas.. 2. Every riff is the same.. The first time I listened to the whole album I thought there was something wrong with my ipod, that it stuck in repeat! 3. What's up with all the choirs all the time?? Rudess found how great Omnisphere's choirs are and had to use them in every song? Gives the whole CD a very bad atmosphere.. And not only that but has no original keyboard ideas, anywhere.. 4. The piano ballads are like Scenes from a memory, riffs are like Labrie's projects, like Mullmuzzler or something, most prog parts are something like their old stuff and a combination of Symphony X, Kansas and Rush.. I am not over-graduating when I say that I find this album a waste of time and money.. I advise everyone that liked DT in their former glory to stay away from this (and pretty much everything after Scenes From A Memory)... I think that bands like these should know when to quit and should have stopped playing a long time ago.. I haven't missed a show in Greece from 1997 to 2005, but now they lost me as a fan...

זה ממש לא מעניין, בכייני ופשוט דורש צומי מהמילה החמישית בערך. בשביל מה להביא את השטויות האלה לפה? מדובר במישהו שמראש עוד לפני שהוא שמע את האלבום ,החליט שהוא גרוע ועכשיו הוא פשוט אונס את הדעה שלו על האלבום. סה"כ עוד מישהו שעוד לא הוציא את הראש מהתחת של פורטנוי.
NEXT!

נ.ב:

מאחר ואתה ידוע בתור אחד שמלקק הרבה לברייטמן, אני מבקש ממך מראש לא להביא לפה את הסקירה/ביקורת שהוא יכתוב על האלבום החדש של דרים. זה לא מעניין אותנו.

אין בעיה.
מי שירצה יקרא ברצונו החופשי.
נ''ב.אני לא תמיד מסכים אם מר בריטמן אני לא ההיתי מגדיר את רכבת המחשבות בתור ביזיון,חלול וחקיני.

בדיוק, מי שירצה, שיילך לאתר שלו ויקרא.

טל רודס כתב:בדיוק, מי שירצה, שיילך לאתר שלו ויקרא.

סתם מתוך סקרנות נכנסתי לאתר מתקדם. ביקורת על האלבום לא מצאתי, אבל די להפתעתי גיליתי שם תמונה שלי עם השלט לג'ורדן רודס.

טל - לא כולם צריכים לומר שהאלבום הזה טוב . דווקא לדעתי זה בסדר שאומרים גם דברים רעים - בתוך הפורום. אחרי הכל למי שבאמת אוהב את האלבום לא צריך להיות אכפת מה אנשים אחרים חושבים . אני עדיין לא שמעתי את האלבום אז אין לי דיעה . מקווה שבקרוב

דניאל, גם אני חיפשתי ביקורת שלו על האלבום ולא מצאתי... כנראה הוא עדין לא כתב.

Ozerivarium כתב:טל - לא כולם צריכים לומר שהאלבום הזה טוב . דווקא לדעתי זה בסדר שאומרים גם דברים רעים - בתוך הפורום. אחרי הכל למי שבאמת אוהב את האלבום לא צריך להיות אכפת מה אנשים אחרים חושבים . אני עדיין לא שמעתי את האלבום אז אין לי דיעה . מקווה שבקרוב

ברור שלא כולם צריכים לומר שהאלבום הזה טוב, אבל יצא מכל החורים אנשים שמחפשים צומי ומנסים להיות שליליים כאשר רואים מראש שהם באו עם אנטי מראש לאלבום וללהקה עוד לפני שהם שמעו אותו ולכן הם פסולי עדות.

בקרוב גם אתה תשמע את האלבום

אני בדיוק שומע את הסולו של JP בקטע השקט של BAI (ואחריו את הקטע של JR), ועכשיו הבנתי משהו - באלבום הזה כל שאר הכלים "מחמיאים" בצורה הרבה יותר "אלגנטית" (סליחה על כל המרכאות...) ומסודרת לLEAD באותו הרגע מהאלבומים האחרונים שלהם.

Schwimmer כתב:אני בדיוק שומע את הסולו של JP בקטע השקט של BAI (ואחריו את הקטע של JR), ועכשיו הבנתי משהו - באלבום הזה כל שאר הכלים "מחמיאים" בצורה הרבה יותר "אלגנטית" (סליחה על כל המרכאות...) ומסודרת לLEAD באותו הרגע מהאלבומים האחרונים שלהם.

שזו דרך אלגנטית יותר לאמר שהתופים לא נדחפים ומושכים תשומת לב האזנתית גם כשברור שעכשיו תור הקלידים או הגיטרה to shine?

סתם סתם לא יכולתי להתאפק

האמת שמתי לב שביותר ממקרה אחד הסולואים של JP נשמעו כאילו הם הועתקו מאלבום סולו שלו.

אני לא יודע אם אני אוהב את זה...

מבחינת סאונד? סגנון?

היי אנשים!

דווקא בשבוע שאני מנותק האלבום דולף...

מי מפנק אותי בקישור בפרטי כמתנת יום הולדת?

קצת באיחור, אבל אני מצטרף למסיבה פה...
אני מאוהב ב-Build Me Up, Break Me Down. מאוהב.
עכשיו אני הולך להתאהב בשאר השירים, למרות שיש כמה שאני מודה שלא יהיה לי קל לבלוע אותם.

אבל העיקר הוא שיש לנו חומר חדש לחרוש.

Nimitzion כתב:

Schwimmer כתב:אני בדיוק שומע את הסולו של JP בקטע השקט של BAI (ואחריו את הקטע של JR), ועכשיו הבנתי משהו - באלבום הזה כל שאר הכלים "מחמיאים" בצורה הרבה יותר "אלגנטית" (סליחה על כל המרכאות...) ומסודרת לLEAD באותו הרגע מהאלבומים האחרונים שלהם.

שזו דרך אלגנטית יותר לאמר שהתופים לא נדחפים ומושכים תשומת לב האזנתית גם כשברור שעכשיו תור הקלידים או הגיטרה to shine?

סתם סתם לא יכולתי להתאפק

לא רק התופים. לשם שינוי אני גם אשכרה שומע את הבאס בזמן LEAD של פטרוצ'י, ולא צליל דהוי של משהו שנשמע כמו מה שJP מנגן רק בשתי אוקטבות למטה.