YtseJammers Israel

בואנה אחי , Your'e Insane . A true Opeth manicac
בקרוב אצלי אח שלו .

Baza כתב:אגב הייתי בפסטיבל מלובואט בשוודיה בתחילת מרץ, ראיתי שם את אופת' והרבה להקות אחרות, אפשר לקרוא על זה כאן:
http://mitkadem.homestead.com/files/events/melloboat/

יש בסקירה די הרבה שגיאות כתיב, אני מקווה לסדר את זה בקרוב.

MrReD כתב:אתה זוכר אולי מה היה הסטליסט של אופת' בהופעה הזאת?
סתם שנדע למה לצפות בביאה שלהם ארצה.

זה לא בדיוק מה שהיה בהופעה, אבל זה הסטליסט מהטור הנוכחי שלהם:

Demon of the fall
Serenity Painted Death
Baying of the Hounds
In my Time of Need
Wreath
Heir Apparent
The drapery Falls

זה אחלה סטליסט, תודה.

תשמעו, אחלה אלבום ה Watershed הזה. מפתיע במידה, אופת'י במידה והרבה יותר פרוגרסיב. כל הקלידים שהוא הוסיף זהו פן חדש לגמרי לאופת'! כזה עוד לא ראינו. אני באיזה שמיעה 7-ית בערך. יש כמה קטעים מוזרים - יש לו באיזה סוף שיר צלילים של גיטרה כאילו לא מכוונת - יעני מיתרים רפויים או משהו - מוזר כזה.
אני לא יכול להגיד איזה שיר אני הכי אוהב כי אני פשוט שומע את זה כאלבום וזהו... קשה לי לתת דעה על שיר ספציפי - עד שאני אתחיל לשמוע אותם ברנדום - אז אולי
סה"כ כל הכבוד מייקל אקרפלד! מדהים!

השיר שבסופו נשמע לא מכוון הוא Burden ואני דופק את הראש בקיר כל פעם שאני שומע את הקטע הזה, עד כמה שאפשר להיות מחוכם, אני לא יודע מה מיקאל חשב וזה גם נשמע נוראי.
אבל אני מתחיל לראות את האלבום כסביר יותר.

אני גם לאט לאט מתחיל לעכל אותו.. אלבום קשה מאוד לעיכול.. לאט לאט אני מתחיל להבין שמדובר באלבום מעולה..

בקטע של המיתרים הרפויים ב-Burden מציק לי משהו אחד - זה קטע פשוט גאוני, וחבל שהוא מתקלקל ככה.

שמעתי את 5 השירים הראשונים (באוטובוס באוזניות)
איזה סאונד, ממש אהבתי, הרגשת אפיות
שמים לב לתיפוף שהוא פשוט אחר
השיר ה-3 ממש חזק, שירת קלין עם בלאסט ביטס זה חזק ביותר

אלבום מעניין מאוד

לגבי הסוף של Burden

לי נראה שהוא פשוט מנגן את הקטע כרגיל ומישהו מרפה לו לאט לאט את המיתרים יותר ויותר...אולי יש פה איזו כוונה שקשורה לטקסט של השיר.

כן, דיי ברור שזה מה שנעשה... אבל אני ממש לא אוהב את זה. זה סתם מעיק.

לגבי הסוף של Burden... אני מאוד לא אוהב שלהקות לא מסוגלות לסיים שירים. ראה Misunderstood של מיודעינו.

אוקי..
אחרי כמה וכמה שמיעות, ואחרי שכבר נכנסתי לאווירה שהאלבום מנסה להעביר, אני אתן סקירה על האלבום..

ובכן, שוב אופת' הוציאו אלבום מעולה.. עמד בציפיות שלו, לא משו צפוי וידוע מראש, עם כל מיני תוספות שלא היינו רגילים לשמוע מאופת'.. תוספות פסיכודליות, תוספת אווירה גוטית יותר מזו שהכרנו מדאמניישן..
באלבום אפשר לשמוע שהמחלה של מרטין לופז שגרמה לעזיבתו מהלהקה ועזיבתו של לינדגרין הגיטריסט הקודם השפיעו על מיקאל.. הקדירות שנימצאת בחלק מהשירים..
האלבום הקודם ידוע בתור דבר שלא עשו מלפניו.. אבל עפ"י המוסיקה והקטעים, אפשר היה לזהות שזה אופת'.. עם האקורדים המוזרים ואקוסטי שמוכר לנו..
האלבום החדש הוא עם אותו סאונד דיסטורשן פחות או יותר מהאלבום הקודם.. אבל זה נראה לי אחד מהדברים הבודדים אם לא היחיד שמייחד אותו מהאלבום האחרון..
באלבום הזה גם אפשר לשמוע כל מיני השפעות כמו פינק פלויד ודיפ פרפל.. יש דגש חזק על שימוש בהאמונד דיפרפלי באלבום סטיל שירים כמו הסיאן פיל והסולו הג'ון לורדי בבורדן..
אבל זה לא אומר שהאלבום הוא לא מקורי.. הכיוון החדש שבו אופת' הולכים(כנראה חילוף הנגנים נשמע היטב כאן) הוא כיוון מאוד מעניין, אך קשה לעיכול עם כל הפסיכדליה שרצה באלבום והשפעות כאלו ואחרות..
הקלידים באלבום כאן נותנים גוון מידיי פעם של 70's פרוג.. מוסיף הרבה עיניין לאלבום לדעתי..
האלבום על השיר הראשון מכניס אותנו לאווירה של הדיסק.. הקטע האקוסטי הנחמד מאוד עם הזמרת השבדית החמודה.. שמכניס אותנו לאווירה..
השיר שאחריו, השיר הכי כבד באלבום.. העצבים יוצאים.. הגיטרות רועמות ורועשות כמו שאופת' יודעים לעשות, בשיר הזה זה טיפה בהקצנה, אבל זה טוב.. קצת כבד לפני אלבום טיפה גותי ומדכא..
אחריו, השני הכי כבד באלבום..לוטוס איטר.. נפתח בנעימה נחמדה שמתאימה לטכסי ימי זיכרון.. אחרי זה הבלאגן מתחיל.. אבל אני אוהב את הקטעים האקוסטים בשיר, קטעי קלידים כאלו ואחרים.. שיר מעולה..
אחריו מגיע המאסטרפיס של האלבום לדעתי..השיר שהכניס אותי ישר לאווירה הגוטית והפסיכדלי שהאלבום מנסה להכניס לכאן.. בורדן.. שיר שלא היה מבייש להקות אחרות בסגנון.. פינק פלוידי עם סולו קלידים דיפרפלי.. קטע אקוסטי שדי מושך את האוזן, הנעימות הנחמדות שיש בשיר, שיכניס את המאזין לאווירה של השיר והאלבום כולו.. רק שהסוף די משוך ומאוס.. הסוף בהחלט מיותר כאן והיה אפשר לסיים את השיר בצורה קצת יותר טובה ופחות פלצנית..
השיר שאחריו, מדבר על העזיבה של לינדגרין..גם שיר עצבני, אבל גם בעל אווירה גוטית במעט.. רואים עפ"י שמיקאל לקח קשה את העזיבה שלו.. אהבתי את הקטע מעבר של השיר.. במיוחד שבפעם השניה, מצטרף ויברג הקלידן עם אפקט ההאמונד ביחד עם הגיטרה.. ריף שהוא לא די אופייני לאופת' למען האמת.. אבל בה בזמן..
השיר שאחריו, הסיאן פיל.. עוד שיר שאהבתי באלבום הזה מאוד.. השני האהוב עליי.. הפתיחה האקוסטית עם הקטע גיטרה הגבוהה הזה שחוזר על עצמו הרבה בהתחלה.. זה מוסיף המון לדיכאון של האלבום ולאווירה הגותית.. החצי הראשון של השיר הוא דיי דיכאוני עם המילים.. זה קטע שנדבק לי בראש ביום השואה ודי התאים לאווירה באותו יום..
ואז החצי השני, בהתערבות הבס והקלידים ההאמונדים, מכניסים אותנו למוסיקה שאיפיינה את אופת'.. וזה מופיע יותר בחלקו השני של השיר.. הריפים והאקורדים הכבדים שמיקאל כל כך אוהב.. עם תוספת קלה מהסגנון שמאפיין את הדיסק..
השיר השמיני נפתח בבלאגן אופת'י, אבל רואים מהר מאוד שזה שיר וואטרשיידי טיפוסי.. טיפה יותר מוכר מהעבר שלהם, אבל עדיין, הכלים היחודיים שמשתמשים באלבום, וכל זה..
לקראת הסוף יש קטע קלידים חמוד שמשך לי את האוזן..
הדיסק נגמר מאוד DOOM, שמאפיין מוסיקות מטאל דיכאוני סטייל דרקונייאן ופרדייס לוסט בתקופה הישנה שלהם..

לסיכום, קשה מאוד להתחבר לדיסק בהתחלה.. צריך כמה שמיעות כדי להבין בכלל מה קורה כאן.. הכיוון החדש של אופת' יכול לחלק את המעריצים המטאליסטים והמעריצים הפרוגרסיבים של הלהקה.. והדעות יהיו די חלוקות עליו לדעתי.. סך הכל מדובר ביצירה מאוד אוונגרדית, גותית, קצת דומית, וכמובן איך אפשר בלי אופת' שהכרנו עד היום, אבל הרבה פחות..
הסאונד האוקסטי הן אם זה בקלידים, והן זה בגיטרות, הפתיע אותי לטובה.. הצליחו להוציא אחלה סאונד בקטעים האקוסטים.. כמו שמגיע לאופת'..
דיסק שעם הזמן שיכנס לדיסקוגרפיה שלהם ל"עוד דיסק טוב של אופת'" ונרצה לשמוע אותו רק מצבי רוח מסויימים.. במיוחד בחורף.. עם הדכאונות שמאפיינות את החורף..
אלבום מופק מעולה.. רואים גם שאין פה יד של סטיבן ווילסון מידועינו.. רואים את זה באלבום.. בנאדם שהתחיל לעבוד איתם מבלאקווטר על גוסט, ושומעים שהסטיבניות כמעט ולא מורגשת כאן.. וההבדל בין זה לדיסקים הקודמים הוא הבדל משמעותי.. אך במעט..
מדובר באלבום טוב מאוד.. לא מומלץ לאנשים שלא הכירו את אופת' לפניכן.. אופת' למתקדמים אפשר לקרוא לאלבום..
4.5/5

האלבום הזה מבחינתי לא יקבל יותר מציון 7/10.

ג'יימי, פשוט כתבת את הדעה שלי גם
בסופו של דבר, אני מקבל את האלבום הזה ואפילו אוהב אותו.
אבל בעזרת השם, האלבום הבא יהיה יותר כבד.

למי שרוצה להזמין מהדורה מיוחדת של האלבום כולל חתימות על הבוקלט:
http://www.roadrunnerrecords.com/getopeth

זה 750 עותקים ד"א.

עוד כמה שנים זה יהיה שווה הרבה כסף.

אהבתי מאוד את הביקרות שלך , אני תאמת שלא שמעתי אותו יותר מאיזה פעמיים , אז נראה מה ילך , מה שבטוח - האלבום הזה באמת מיוחד . וצריך קצת זמן לעכל אותו .
עקרונית לא שיש לי בעיה עם האלבום הזה , אבל אני רוצה אלבום סטייל Deliverance , כמו שאלי אמר .

אני רוצה אלבום כבד כמו MAYA, למרות שגם Deliverance יבוא טוב.
אבל גם האלבום החדש טוב, כן, הגעתי להחלטה הזאת סופית.

הסקירה שלי תגיע במהלך היום, Stay Tuned

אני מניח שאני יראה אותה או היום בלילה או מחר.
אלא אם כן אתה תפרסם אותה בשעה הקרובה