YtseJammers Israel

אוהבי דרים ופינק פלויד התאחדו!!

למה דווקא אשכול ללהקה שלא הוציאה אלבום ב13 השנים האחרונות? בגלל שאם יש להקה שהיא אלמותית והשירים שלה בחיים לא יישמעו ישנים זו פינק פלויד. בעודי שומע את ההתחלה של Shine On אני אומר לעצמי שפשוט אין עוד להקה שגורמת לי לכאלה רגשות כמו PF.

אז מי אלו פינק פלויד? כמה חבר'ה בריטים בשנות השישים שלמדו ביחד והחליטו לעשות קצת פסיכדליה.
הקריירה של הלהקה מתחלקת ל3 חלקים: תקופת הפסיכדליה וסיד בארט (אמצע\סוף שנות השישים), מעבר הדרגתי לרוק אקספרימנטלי לתקופה הקלאסית של פינק פלויד (כל שנות ה70 ותחילת ה80) והתקופה השלישית בלי ווטרס וגילמור בתור המנהיג (שנות ה80 עד אמצע ה90).
אני אישית לא חובב גדול של תקופת סיד בארט, אבל אני מאוד אוהב למשל את Division Bell מ94.
על האלבום האהוב עליי לא הייתי יכול להחליט גם אם היו מכוונים אליי אקדח אבל זה לא החומה אלא אחד מהשלושה לפניו.
קשה לי להאמין שהם אי פעם יתאחדו אבל אם כן אני אהיה הראשון שם בכל מחיר העולה על הדעת

(אקדח לראש)
האלבומים האהובים עלי הם או animals או wish you were here. אבל קשה מאוד להתעלם משתי יציאות מוקדמות שלהם, שירים שלפי דעתי מגדירים את פינק פלויד: Echoes ו-Atom Heart MOther. יש בהם משהו מיסטי בשבילי, משהו שאי אפשר להגדיר במילים. וההשפעה שלהם על הלהקות שאני הכי אוהב היום, דרים, ריוורסייד, פורקיופיין למשל, היא עצומה ומעוררת הערכה. בגלל זה בשבילי הם תמיד יהיו מספר 1b, באופן קבוע אחרי דרים.

פינק פלויד זאת הלהקה הראשונה שהתאהבתי בה, בזכות יצירת המופת The Wall, עוד לפני שהתחיל אצלי הטירוף הפרוגי, לפני בערך 8 שנים.

מאז הספקתי לשמוע ולחבב גם את Wish You Were Here, Dark Side Of The Moon ו- Animals, אבל לא יותר מזה. עם הזמן הלהקה הזאת די נשכחה אצלי.

בשנה האחרונה, מאז שהכרתי את ריברסייד ובעיקר בזכות Repentance, החלטתי לחזור לשורשים, ולהתחיל לשמוע את הפלויידים לאחר התקופה הפסיכודלית-ניסיונית, והתחלתי לשמוע את Atom Heart Mother באינטנסיביות. אני חושב שזה אלבום נהדר שהתחיל את תקופת הפלא של הלהקה הענקית הזאת, ואני כבר לא יכול לחכות להמשיך עם האלבום הבא שלהם.

אני מת על The Wall וDark Side of the Moon
זה כל מה שיש לי להגיד.

אחת הלהקות הגדולות! ואהובות עליי אישית.

אלבומים אהובים?
DSOTM
AHM
MEDLLE
ANIMALS
WYWH
THE WALL
TFC
ואין לי שום בעיה עם האלבומים האחרים שלהם, אני אפילו נהנה מTPATGPD הפסיכדלי..

פשוט להקה שלא ימאס לי ממנה וכל פעם שאני שומע אותה אני מגלה אותה מחדש(כמובן שאני לא שומע אותה קבוע אלה פעם ב..כדי שהקסם יהיה גדול יותר )

להקת ענק.
הייחודיות שלה בעיני מתבטאת בסאונד האוונגרדי בשעתו כפי שניתן לזהותו החל מאלבומים כמו Atom Heart Mother ו- Meddle ועד לאלבום מופתי שנקרא Animals (שהנו האלבום האהוב עליי ביותר של הרביעייה).
איני אוהב את תקופת הפסיכודליה חסרת הכיוון והפוקוס - דהיינו תקופת סיד בארט.
בשנות ה-70 הם תרמו לעולם המוזיקה יצירות שהפכו לאייקונים בלתי מעורערים.
אני משוכנע שהאדם המשמעותי ביותר העומד מאוחורי גדולתה המוזיקלית הנו דיוויד גילמור, אעפ"י שאני סבור כי הצלילים שלו הנם אובר מושהים עד כדי פיהוק מפעם לפעם.
ריק רייט הנו גאון שאחראי באופן בלתי מבוטל לסאונד הייחודי הזה של פינק פלויד.
ווטרס, על אף היותו ליריקן מבריק, מגעיל אותי פשוט (ובייחוד אחרי ההופעה בארץ).
ניק מייסון הנו מתופף מוגבל מאוד בעיני.
פינק פלויד אחרי ה"חומה" עשתה מוזיקה ממוחזרת ותעשייתית.
אני שונא את ה- Final Cut ואת וחושב שב- Division Bell (שהנו מסחרי עד כדי גועל) יש אולי שניים שלושה קטעים השווים שמיעה חוזרת.
פינק פלויד סיימה את דרכה לא לפני 13 שנה, אלא לפני 29 שנה (אחרי החומה).אוסיף ואומר שמרבית החומר שלהם אינו פרוגי כלל ועיקר, אבל, זאת נאמר רק כתוספת בהיות רובינו חובבי פרוג.
שימו לב לתופעה שחוזרת על עצמה לא מעט - מעריצי פינק פלויד מושבעים הנם לרוב משיצי דרים ת'יאטר מובילים (זה כמובן לא תקף לגבי כולם, אבל זו תופעה שיש לתת עליה את הדעת).

על כל פנים - פינק פלויד הנה להקה שתיזכר לעד בזכות אלבומי המופת שלה משנות ה-70.

קראו לי מטורף או מה שתרצו אבל אני היחיד שלא כ"כ מסמפט אותם? כאילו שמעתי שירים שלהם ולא יודע הם לא כאלה טובים.......

אולי לא שמעתי את הנכונים,אבל לא התלהבתי מהם.

אני ממש ממש אוהב את השיר WISH YOU ואת כול האלבום
ועכשיו יש להם שני דברים מטורפים מארז של 3 דיסקים שניים ישנים (אחד במונו ואחד בסטריאו) ועוד דיסק שיש בו דברים שלא שוחררו

ועכשיו עכשיו יצא להם מארז של כול הדיסקים ללא אוספים כאלו ואחרים כול הדסקים בעטיפות תקליטים משו ממש ממש מטורף

עודד העלה את הנושא מי הגאון?? גילמור או ווטרס? אני חושב שהשילוב של הטירוף של ווטרס (שלא חסר לו) עם הרגש והקומפוזיציות של גילמור היא היא שיצרה את החיה הנפלאה הזאת שקוראים לה פינק פלויד. וההוכחה הכי טובה בעיניי היא אלבומי הסולו של שניהם, שמה שחסר בהם היא בדיוק מה שיש לאדם השני. בין שני הגאונים האלה באמת אין לי העדפה.

אני מאוד אוהב את רוב The Final Cut, נכון שהוא חסר את הבשר של החומה והוא פרויקט אישי לגמרי של ווטרס, אבל יש בו קטעים מדהימים.

האלבום שאני הכי לא מתחבר אליו היא Momentary Lapse of Reason. לא מוצא בו פשוט שום דבר. את DB אני דווקא אוהב כמו שציינתי.

עוד דבר מאוד ייחודי בעיניי בPF הוא שהם אולי הלהקה היחידה שאני פשוט לא מצליח לחבר לשום ג'אנר מוזיקלי בצורה ברורה. הם לא לגמרי פרוג, או אלטרנטיבי, או פסיכדלי או רוק.... הם פשוט הם, עד כמה שזה נשמע מפגר.

תכלס PF הם הם אין דרך אחרת להגיד את זה יש להם את הסגנון המיוחד שלהם הם לא באמת שייכים לאף זרם מוזקלי כזה או אחר יש להם את היחודיות שלהם וככה זה צריך להיות לפי דעתי כול להקה עם מה שמייחד אותה...
ולמרות שישנם הרבה להקות שמנסות אבל רק מנסות להיות כמו PF אף אחת לא תצליח באמת....

אגב זאת ההיכרות הראשונה שהייתה לי עם פינק פלויד לפני 13 שנה:

http://youtube.com/watch?v=W9r5EdnDZZM

אני זוכר שהייתי מהופנט מהקליפ הזה... ועדיין זאת אחד השירים האהובים עליי.

עריכה: למה הtag של היוטיוב לא עובד?

מפני ששוב פעם שלא הוספת את ה-www.

מצטער, אבל הלהקה הזו לא עושה לי שום דבר. כמו Rush.

עודד מה שאמרת על כך שמעריצי פינק פלויד משמיצים את דרים ת'יאטר, זה נכון מאד ואני נתקלתי בזה אינספור פעמים (לאו דווקא בפורום הזה). אותם מעריצים חשים מאוימים מכך שדרים ת'יאטר שברה את ההגמוניה הבלתי נגמרת כמעט של פינק פלויד ברוק והפכה ללהקה שסוחפת אחריה אלפי מעריצים. אותם מעריצים לא מסוגלים לקבל את העובדה שלא רק לפינק פלויד יש תחכום ומורכבות ביצירות. אותם מעריצים לועגים לפטרוצ'י וטוענים שגילמור הוא הגיטריסט הטוב ביותר שנולד אי פעם, שיש לו FEEL מדהים וכו' וכו'... בעיניי זה קשקושים, גילמור הוא נגן גיטרה נהדר ומדופלם, אך אני נהנה יותר לשמוע את פטרוצ'י מנגן וחושב שהוא מפיק מהגיטרה הרבה יותר מאשר גילמור (ולא מדובר רק על כמות תווים לשנייה).

לעניין פינק פלויד, אני מעריך את הלהקה ,תרומתה וחשיבותה להתפתחות הרוק. אני אוהב במיוחד את Dark Side of the Moon הפרוגרסיבי ועוד 2-3 אלבומים, אבל דעתי היא שפינק פלויד היא אחת הלהקות האובר-רייטד בתולדות הרוק. לא חסרות להקות רוק טובות יותר לטעמי בהסטוריה שלא קיבלו את אותו הכבוד, ולא נוצר מהן אותו המיתוס.

אין ספק שפינק פלויד אובר-רייטד. עשו מדארק סייד והחומה את האברהם, יצחק ויעקב של עולם הרוק. אבל זה עניין של יחסי ציבור, ולי אישית לא משנה כי אני מתחבר אישית אל המוזיקה שלהם, וכיוצא מזאת למוזיקה של להקות שללא ספק הושפעו מהם.

לי אישית לא משנה כי אני מתחבר אישית אל המוזיקה שלהם, וכיוצא מזאת למוזיקה של להקות שללא ספק הושפעו מהם.

נהדר עוז

טל רודס כתב:
לעניין פינק פלויד, אני מעריך את הלהקה ,תרומתה וחשיבותה להתפתחות הרוק. אני אוהב במיוחד את Dark Side of the Moon הפרוגרסיבי ועוד 2-3 אלבומים, אבל דעתי היא שפינק פלויד היא אחת הלהקות האובר-רייטד בתולדות הרוק. לא חסרות להקות רוק טובות יותר לטעמי בהסטוריה שלא קיבלו את אותו הכבוד, ולא נוצר מהן אותו המיתוס.

אני רק אגיד את דעתי לגבי הדעה של הרבה אנשים כיום שפינק פלויד אוברייטד.
אז ככה:
לדעתי זה לא הכי נכון להגיד את זה מכיוון שלפלויד היו תקופות זהב עם אלבומים נהדרים אחד אחד ולאומת זאת תקופות שפל מגעילות עם אלבומים מסריחים.
יש להם זהב לצד זבל גולמי ואני לא יודע עד כמה מעריצים שלהם באמת יודעים להודות בזה.

תשמע גיל , זה סה"כ דעה לגיטימית שמישהו העלה ואתה לא חייב להסכים עימה כמובן. בשביל זה יש דיון וכל אחד מביע את הדעה שלו.

gils77 כתב:

טל רודס כתב:
לעניין פינק פלויד, אני מעריך את הלהקה ,תרומתה וחשיבותה להתפתחות הרוק. אני אוהב במיוחד את Dark Side of the Moon הפרוגרסיבי ועוד 2-3 אלבומים, אבל דעתי היא שפינק פלויד היא אחת הלהקות האובר-רייטד בתולדות הרוק. לא חסרות להקות רוק טובות יותר לטעמי בהסטוריה שלא קיבלו את אותו הכבוד, ולא נוצר מהן אותו המיתוס.

אני רק אגיד את דעתי לגבי הדעה של הרבה אנשים כיום שפינק פלויד אוברייטד.
אז ככה:
לדעתי זה לא הכי נכון להגיד את זה מכיוון שלפלויד היו תקופות זהב עם אלבומים נהדרים אחד אחד ולאומת זאת תקופות שפל מגעילות עם אלבומים מסריחים.
יש להם זהב לצד זבל גולמי ואני לא יודע עד כמה מעריצים שלהם באמת יודעים להודות בזה.

פרט בבקשה אם אתה מוכן על ה"זבל גולמי" וה-"תקופות שפל מגעילות עם אלבומים מסריחים". נראה לי שקצת גלשנו לתיאורים מופרזים של איכות המוזיקה שלהם. לא צריך להעריך אותם יותר מדי, אפשר להירתע מההייפ ה(אולי) מוגזם שחלק מהאלבומים שלהם קיבלו, אבל אני לא מצליח לדמיין במוחי הקט מה בדיוק הם עשו שזוכה ל"מחמאות" שכאלה.

טל רודס כתב:עודד מה שאמרת על כך שמעריצי פינק פלויד משמיצים את דרים ת'יאטר, זה נכון מאד ואני נתקלתי בזה אינספור פעמים (לאו דווקא בפורום הזה). אותם מעריצים חשים מאוימים מכך שדרים ת'יאטר שברה את ההגמוניה הבלתי נגמרת כמעט של פינק פלויד ברוק והפכה ללהקה שסוחפת אחריה אלפי מעריצים. אותם מעריצים לא מסוגלים לקבל את העובדה שלא רק לפינק פלויד יש תחכום ומורכבות ביצירות. אותם מעריצים לועגים לפטרוצ'י וטוענים שגילמור הוא הגיטריסט הטוב ביותר שנולד אי פעם, שיש לו FEEL מדהים וכו' וכו'... בעיניי זה קשקושים, גילמור הוא נגן גיטרה נהדר ומדופלם, אך אני נהנה יותר לשמוע את פטרוצ'י מנגן וחושב שהוא מפיק מהגיטרה הרבה יותר מאשר גילמור (ולא מדובר רק על כמות תווים לשנייה).

לעניין פינק פלויד, אני מעריך את הלהקה ,תרומתה וחשיבותה להתפתחות הרוק. אני אוהב במיוחד את Dark Side of the Moon הפרוגרסיבי ועוד 2-3 אלבומים, אבל דעתי היא שפינק פלויד היא אחת הלהקות האובר-רייטד בתולדות הרוק. לא חסרות להקות רוק טובות יותר לטעמי בהסטוריה שלא קיבלו את אותו הכבוד, ולא נוצר מהן אותו המיתוס.

טל,
אני מסכים איתך באלף אחוז בכל הנוגע לפטרוצ'י וגילמור.
שנים שאני מנהל ויכוחים עם מעריצי פינק פלויד מושבעים לגבי הסוגיה הזו.

טל רודס כתב:תשמע גיל , זה סה"כ דעה לגיטימית שמישהו העלה ואתה לא חייב להסכים עימה כמובן. בשביל זה יש דיון וכל אחד מביע את הדעה שלו.

ברור..כל מה שאמרתי זה את דעתי.
הדעה שפלויד הם אחת הלהקות הכי אוברייטד היא דעה די נפוצה כיום..ואני חושב שאומרים את זה בעיקר בגלל שהיא הייתה להקה נגיד-רוק מתקדם או פסיכדליה מה שלא תפס אז(שוב נגיד..) עד אז כל כך...ואז פתאום היא הצליחה והכל, אבל בעיקר אפשר להגיד את אותו הדבר על המון להקות רוק בשנות ה2000.
אומרים את זה כי כאילו היא באה מהמקום של המוסיקה הטובה אבל עם הקהל הקטן ושיש להקות אותי יותר טובות ממנה שגם אותו דבר ופתאום היא אחת המצליחות בעולם..והלהקות האחרות מצליחות פחות..אבל על להקות שמלחתחילה היו להקות פחות איכותיות ויש להן קהל יותר גדול פחות יתייחסו בנושא.

זו דעתי לפחות.

ודוגמא טובה(לדעתי) למחמאות שהענקתי לפלויד בהודעה הקודמת:
אומגומה-דיסק אולפן...זה פשוט נוראי! אולי הדבר הכי גרוע שיצא מהם..לדעתי.
ורוב מה שאחרי אנימלס וThe Wall...תקופה די מגעילה לטעמי.