חחחח, אני מקבל את ההרגשה שכל אלבום שני שאני מפרסם הוא "אחד האלבומים האהובים עליך"
זה אלבום שאני מכיר יחסית הרבה זמן ועכשיו אני שומע אותו שוב, כי הרבה פעמים אחרי שאתה נותן לאלבומים לנוח בראש שלך אחרי התקופה של החרישה הראשונית עליהם, וחוזר אליהם אחר כך, יותר קל להעריך אותם או לקבל עליהם דעה מגובשת. עכשיו לדוגמה כשאני שומע אותו, אני יותר אוהב אותו מאשר כשרק התחלתי לשמוע אותו. אני עדיין לא חושב שהוא כזה ZOMGAWESOME כמו שהרבה עושים מימנו, אבל הוא ללא ספק אלבום מיוחד וראוי להערכה, שמלא בשירים מצוינים. ספציפית, רצף השירים 3-5 באלבום
מדהים.
מאז שהתחלתי לשרת בתל השומר ואני במשרד and stuff (ויש לי רמקולים על השולחן

) אני כמעט כל פאקינג דקה שאני בתוך המשרד שם מוזיקה דרך ה-MP. וזה אדיר כי זה אומר שאני יכול עכשיו להקשיב לכמויות עצומות של מוזיקה (אני שם הרי מ-8 וחצי בבוקר עד 5 וחצי~, כמובן לא כל דקה ודקה בתור המשרד but yet). אז, אני לא ישים כמובן דברים יותר מידי out-there ניסיוניים/כבדים/מוזרים כי בכל זאת צריך להתחשב גם באנשים אחרים שנמצאים שם וגם יש דברים שפשוט לא מתאים לאווירה ול-mood, אתה יודע? יש סוגי אלבומים שצריך לשמוע לבד, זה קצת כמו שלא תראה סרט דרמה בטלוויזיה אם אתה נמצא עם עוד חברים. אבל מצאתי שכל מיני אלבומי אינדי או אלטרנטיב רוק למיניהם (בין היתר) מאוד מתאימים.
האלבום הזה, Yoshimi' של The flaming lips, כמובן The Moon & Antartica של מודסט מאוס (שאגב, אני שומע כל יום כמעט מאז שהורדתי, באמת אלבום מעולה ומיוחד! למעט שיר 5 שאני משום מה ממש לא אוהב >: ), ארקייד פייר, סיגור רוס,
המון רדיוהד, חלק מהדברים של PT, ביורק, Deerhunter, אפילו האלבום הראשון של Alcest, גם Weezer, U2... אלה דברים שמצאתי את עצמי שומע הרבה שם. אני חושב שאני צריך להוריד עוד אלבומי פוסט רוק, דברים כאלה שאתה אישית יכול להנות מהם אבל לא מושכים יותר מידי תשומת לב מאחרים. בכל מקרה, התחלתי לחפור.
post's over!