YtseJammers Israel

The Dark Eternal Night


כפי שכתבתי בדיון המקורי על שיר זה, בשמיעה הראשונה שלו השיר דיי השאיר אותי בפה פעור - ולא מבחינה חיובית.
היה קשה לתת לצלילים המאוד שונים ללהקה ליצור מבנה ולהבין מה מתרחש שמה, אבל בסופו של דבר זה קרה. מאוד עזר גם להבין את הסיפור - הליריקה - שגם אותה פטרוצ'י לקח מספר שאותו קרא (), ונראה שהמוזיקה מאוד תואמת לסיפור.

מאז אני נורא אוהב את השיר הזה. ללא ספק אחד מפורצי הדרך באלבום.


===
דיונים קודמים ב.
לדעות נוספות.

_________________
| | |

טוב אז אחרי מה שכתבתי בדיון של: Constant Motion, הפלייליסט הדרמיסטי עבר כרגע ל: The Dark Eternal Night.
פה כבר רואים את הצד היותר מהיר, ואף קצת מורכב במובן מסויים, וכמובן גם המטאלי של דרים באלבום , אני אוהב את השיר הזה,
אבל נחכה לדיון של השיר הבא בכדי להראות באמת את אהבתי לאלבום הזה

_________________

דעתי לא השתנתה:

השיר הכי טוב שדרים הוציאו מאז SFAM חוץ משניים שמח

שיר שיש בו הכל, הוא מחדש, הוא מטורף, הוא פרוגי, הוא כבד, הוא מרגש, והדבדבן בקצפת זה ה"סולו" של ג'ורדן בסוף.

השיר הדרימי המושלם!

היה קשה לי להתחבר לשיר בהתחלה, אבל אחרי שהתחלתי לשמוע את האלבום אפשר להגיד non-stop
הבנתישזה שיר ממש אדיר.
אהבתי בעיקר את ההתחלה, פטרוצ'י נכנס אם הרבה כח ופורטנוי עוזר די הרבה!

_________________

שיר מאוד מורכב, מוזר ומחדש.. עדיין אין לי דעה סגורה עליו כי אני לא שומע אותו כל כך הרבה.

_________________


ו של הגיטרות שלי.

גם אותי השיר הפתיע מאוד בהתחלה, הוא היה אחת הסיבות לכך שבשמיעה ראשונה הייתי בטוחה שהאלבום כולו לא משהו בכלל ומשהו נורא קרה לדרים איפשהו בדרך.

אבל אחרי ששומעים אותו עוד קצת, מגלים שהוא באמת שיר ממש טוב
המון חדשנות שעושה רק טוב

שיר בהחלט מפתיע.. לא לקח לי זמן לעכל אותו דווקא, אהבתי אותו די מההתחלה
אני חושב שהוא הסממן הראשי של המטאליזם שעובר על דרים..
שיר בועט, אגרסיבי, מקצבים מטורפים, סולואים פסיכיים..
כל הפרוע שבדרים ת'יאטר!

_________________

קטע ענק ללא ספק!

הריף ההתחלתי דווקא ממש קליט וזה מוסיף, כמו שאמרו בפזמון יש כזה סגנון AWAKE נחמד, קטע אינסטרומנטלי מעניין ובועט ואז שם האלבום מתגשם ויש כאוס גדול שהקונטיניום מוסיף לו המון.

בעיקרון הכבדות שהיא הדבר שפחות מדבר אליי (לא שאני לא אוהב את זה...) פה היא אחד הדברים המרכזיים וזה בכלל לא מפריע, ואני לא מכחיש את זה אפילו... שינויי המקצבים המהירים, הברייקים הגאוניים כמו זה של רודס לקטע פסנתר קצר של הנושא ומיד חזרה לגיטרה ושוב גיחה קטנה לפסנתר וחוזרים לגיטרות.

באמת אחד הקטעים הטובים והמקוריים של דרים, לטעמי מספר 2 בססטימטיק כאוס אחרי ITPOE.

שיר ענק, מהפעם הראשונה ששמעתי אותו התחברתי אליו.
המון מקוריות בסיפור, בשירה, ובמנגינה.

_________________
'I have space torte! yes. cunt cunt cunt starship! Haaaa... I hate your balls!'
Ziltoid the Omniscient.

האמת שאני הפוך מחלקכם - בהתחלה ממש אהבתי אותו, אבל עם הזמן הבנתי ש..לא יודע.
בקיצור, קרה משהו ועכשיו אני הרבה פחות אוהב אותו.. זאת אומרת - הוא עדיין שיר טוב שאני שמח לשמוע מדי פעם, אבל אני כבר פחות אוהב אותו.
בסדר, לא נורא

וואי הרבה זמן לא כתבתי פה...

אני דווקא חושב שזהו הקטע הכי חלש באלבום.
הקטע פשוט נשמע מאולץ מידי, כאילו הם אמרו: טוב חייבים לכתוב קטע שכולנו נתפרע, נדחוף כמה שיותר פנטרה ובין לבין נרביץ איזה קטע פסנתר "למקוריות"...מבחינתי השיר הזה זה לא זה.

שיר טוב.. אבל, סורי. משוגע באו קודם..

_________________
קוראים לי אליעד, אבל אני רוצה שתקראו לי ג'יימי

ללא ספק , שיר מאוד לא אופייני לדרים , אבל אחד השירים המטורפים ויפים באלבום לדעתי . שינויי המקצבים של פורטנוי לא נורמלים , והסולו של רודס ופרטוצ'י פשוט חולני .
לא יודע אבל זה תמיד הזכיר לי את dance of eternity מבחינת השיגעון והסאונד .
בהתחלה כששמעתי אותו זה היה נורא לא קליט ולא מובן , כמו שפטרוצי' אמר בmaking of systematic chaos - השיר הזה נשמע בהתחלה להמון אנשים כמו חרבוש אחד גדול , אבל מאחורי השיר יש סיסטמטיות ובניה מסובכת וחכמה של השיר הזה .
אבל הסולו ... אחח איזה סולו , פשוט כאוס סיסטמטי במיטבו

_________________
http://rateyourmusic.com/list/Annwn/com ... ut_of_hell
http://rateyourmusic.com/list/Annwn/mus ... the_grave/ -
http://www.last.fm/user/Ozeri

השיר המיוחד, היצירתי והמפתיע ביותר באלבום.
הריף הפותח של פטרוצ'י עם התיפוף המושלם של פורטנוי השאירו אותי פעור פה מהשמיעה הראשונה.
רודס מראה לנו שהוא בעצם גם "גיטריסט מבוזבז"...... (הייתי בטוח שזה פטרוצ'י בהתחלה.......).
מיונג מחבר את פטרוצ'י ורודס לפורטנוי בחוכמה רבה.
אוהב את השירה של לאברי ואת הליווי הווקאלי של פורטנוי ברקע.
אוהב את הליריקה הפנטזיונרית של פטרוצ'י.
אוהב את "הריף הכי מלוכלך בהיסטוריה של דרים ת'יאטר" (כלשונו של פטרוצ'י ב- Chaos In Progress.
החלפת המשקלים והאקלקטיות הסגנונית ביצירה הזו הם מודל ומופת!
דרים מוכיחה ביצירה הזו כיצד להקה בת 22 משתנה כל העת.
TDEN פשוט מכתיב את הטון הפרוג מטאלי העכשוי כפי שרק דרים יכולה.
כל פעם שאני שומע אותו אני אומר WOW!!!!
ואני אפילו לא רוצה להתייחס לאיך שהוא נשמע בהופעה חיה.
בקיצור, עבורי זו הפתעת האלבום!

_________________
JP + MP + JR + JL +JM = Perfection

כאוס מוחלט!
דרים החליטו ללכת צעד קדימה, ואחרי קונסטנט מושן פשוט להטיח את הביצים שלנו לתוך הקיר ולאלץ אותנו לאכול את התחת שלהם ואת הביצים.
השיר הזה מלווה בעצבנות בלתי מוסברת, מקצבים עצבניים על התופים, ריפים זועמים (שלא נדבר על הריף ההתחלתי והריף בסוף), סולו שכולו חירטוט סיסטמטי שמתאים כמו כפפה, קטע אינסטרומנטלי שאני זוכר שבפעם הראשונה ששמעתי אותו עלה לי חיוך מטורף על הפנים, כי לשחק משחקים של ים-יבשה בין ריפים בועטים לקטעים נקיים הוא פשוט גאוני ונעשה פה בצורה מעולה.

אין מילים. ההפתעה של האלבום.

הם גנבו את ה-Main Theme מאביתר בנאי.
ז"א, זה ממש אחד לאחד משיר שלו!

אם יהיה לי כוח אני אעלה סמפלים. זה ממש בדיוק אותו דבר.

_________________
אם בא לכם לעזור לי, הירשמו לשירות הענן דרך . כל אחד מאיתנו יקבל 5 ג'יגה מתנה (סה"כ לאחר הרשמה - 20 ג'יגה אחסון חינם).

אחד השירים הפחות טובים שלהם, לדעתי (ואין הרבה כאלה )
פשוט לא כיף לי לשמוע אותו...

שיר מדהים!!!! מדהים!!!!