הנסיעה שלי מחר לפנות בוקר ללונדון היא לתמיד. אני מתכונן לעבוד ולחיות שם את חיי יחד עם ארוסתי ולגדל שם את ילדינו העתידיים. ההחלטה לא התקבלה ביום אחד אלא אחרי הרבה מחשבה וניתוח שיקולים שונים, הגעתי למסקנה שאני פשוט לא אוהב לגור פה, שהמדינה לא דואגת לי ולצעיריה כמו שהיא לא דואגת למבוגריה וזקניה, שהמשבר הישראלי-ערבי לעולם לא יסתיים וששפיכות הדמים תימשך, שהחינוך פה נמצא בקריסה מתמדת ואין שינוי באופק, ושאני לא מזדהה ומרגיש שייך לכל תת-התרבות והאלימות שיש פה. חבל לי שזה הגיע למצב כזה, כי אני נתתי למדינה הרבה צ'אנסים במהלך חיי עד כה, אך כל פעם התאכזבתי מחדש.
בסקר שנערך לאחרונה, 70 אחוז מהישראלים אמרו שהם רוצים לרדת מהארץ וזה אומר לדעתי הכל לגבי המצב שהמדינה הזאת הגיעה אליו שלחלק ארי כל כך נמאס לגור פה. לא לכל אותם 70 אחוז יש את האפשרות לעבור למדינה אחרת, הן מבחינה כלכלית, משפטית או אפילו משפחתית, כך שגם הרוב המכריע שרוצה לעבור למקום אחר, בסופו של דבר נשאר פה עקב אילוצים או חוסר ברירה. למבוגרים זה כמובן קשה יותר לעבור מדינה, הן מבחינת השפה והן מבחינת שוק העבודה, אבל לצעירים שבינינו זאת הזדמנות מצוינת להשתקע ולהבטיח עתיד טוב יותר להם ולצאצאים שלהם. אני ממליץ למי שיש דרכון אירופאי או אפשרות לקבל אישור עבודה (מי שרוצה עזרה, אני מוכן לעזור בשמחה) באירופה שיעשה זאת כי היום גם ישראלים ללא דרכון אירופי יכולים לעבוד באנגליה במידה והם עומדים בכל מיני דרישות. כמובן שלמי שיש אזרחות אמריקאית או גרין-קארד, אז כמובן כדאי לנצל את זה. בסופו של דבר, אם המדינה תמשיך להתקיים בעתיד ואני ארצה לחזור אליה מסיבות שונות, אז אני תמיד אוכל לחזור לפה.
מטבע הדברים, ייצא לי להיות פחות בפורום אבל אני כמובן ממשיך להיות מעורב ובתיאום מלא עם מתן ועידן בקשר לכל הניהול והפעילויות שלנו פה לחברי המועדון. מי שרוצה ליצור עימי קשר יוכל לעשות זאת דרך המייל שלי או דרך התיבה האישית (עדיף מייל), ומי שירצה מספר טלפון לדבר איתי, יוכל לקבל.
מתגעגע ואוהב את כולכם,
נ.ב:
אם מישהו ממכם מגיע לעבוד , לראות הופעות איכותיות בלונדון , לראות כדורגל או סתם בא לחופשה, אז תעדכנו אותי ואשמח להיפגש.
)
