טוב, אחרי שכבר שמעתי את האלבום 10 פעמים בשבוע וחצי האחרונים, אני יכול ללא ספק להגיד שזה עוד אלבום שונה וממש טוב של רדיוהד
בהתחלה הייתי קצת underwhelmed בגלל שאחד הדברים הבולטים ביותר באלבום הזה ביחס לכל אלבום אחר של רדיוהד, זה שהם כמעט ולגמרי זנחו פה את הגישה של להביא כל שיר לנקודת שיא מסוימת ברורה. האלבום הזה, במיוחד ה-4-5 שירים הראשונים, הרבה יותר מתרכז בביטים ובכל מיני מקצבים מוזרים, אין פה הרבה גיטרות (ונראה לי זה האלבום הראשון של רדיוהד בלי אף גיטרה חשמלית, לפחות לא כזו ששמעתי, מהגיטרות שכן שמעתי הכל אקוסטי), ומאוד אלקטרוני בחלק מהשירים. הרבה דגש על הבס והתופים. יש פה חלוקה די ברורה בין השירים, ה-4 הראשונים הם הצד היותר אפל/ניסיוני, יותר דגש על הצדדים האלקטרונים שלהם. Lotus Flower, השיר החמישי וגם הסינגל מהאלבום, הוא סוג של מעבר. הוא אומנם אלקטרוני מאוד, אבל הוא מלודי ופופי ביחס לשירים הקודמים וכל 3 השירים שאחריו הם רגועים, יפים ואפילו אפשר לומר בונים לאט לאט אווירה אופטימית מה שמסתכם ב-Separator, הסיום הכי אופטימי (אפילו שמח!) של רדיוהד ואולי בכללי השיר הכי אופטימי שלהם, משהו שדי מוזר לרדיוהד, ובהתחלה היה לי קצת קשה עם השיר הזה.
אומנם אין פה הרבה שיאים מטורפים כמו שציפיתי מרדיוהד, ואני לא אשקר ויגיד שאני לא טיפה מאוכזב אחרי In Rainbows שאני אישית חושב שהיה אחד האלבומים הכי טובים ויפים שהם עשו, וגם יש את העניין שכמעט כל מעריץ היה מבואס לגביו, האורך של האלבום (37 דקות, רק 8 שירים). אבל התרגלתי לאורך שלו ולגישה שרדיוהד לקחו באלבום הזה, וזה אלבום מאוד מעניין עם הרבה דברים לחפור ולגלות (אני בעצמי עוד בכלל לא מרגיש שמיציתי אותו וגיליתי את כל הצלילים והשכבות שבו, ותאמינו לי יש הרבה
). אני חושב שאחת הסיבות גם שברחבי האינטרנט האלבום קיבל די הרבה ביקורות ותגובות יבשות, זה שאנשים מיהרו להביע עליו דעה אחרי יום-יומיים שהוא יצא, שזה משהו שרדיוהד די ביקשו עם אלבום מסוג כזה שיוצא לכל העולם בהפתעה של כמה ימים מראש, ככה שלאנשים לא היה זמן לסדר את המחשבות שלהם לגביו ליפני שהם התחילו להציף את האינטרנט עם דעות ראשוניות עליו. אני הרבה יותר אוהב אותו עכשיו מאשר מה שחשבתי עליו ביום-יומיים הראשונים אחרי השמיעות הראשונות, ואני בטוח שעם הזמן האלבום יתקבל יותר טוב. זתומרת, אני לא אומר שהוא האלבום הכי טוב של רדיוהד ואפילו לא קרוב, אבל כשהאלבום ישקע אצל אנשים ורדיוהד יופיעו עם השירים בלייב וכו', אני בטוח שהדעה של אנשים עליו תשתפר. כמובן שעדיין אנשים יכולים לשנוא את האלבום, אחרי הכל זה טעם אישי, אבל עדיין, אני באמת חושב שזה אלבום ממש טוב :ם
השיאים לדעתי הם 2 שירים, השיר שפותח את האלבום Bloom שהוא פשוט ענק, מיוחד ומיסתורי והשיר השישי והרגוע Codex שנבנה עד שבסוף הוא מגיע לאחד הדברים הכי יפים באלבום עם כל ה-strings שהם מוסיפים לו. אגב עוד משהו, אני ממש אהבתי את הסאונד באלבום, הכל נשמע פשוט כל כך טוב ועשיר ומלא ובאמת, פשוט כיף לשמוע את האלבום, ואני גם אוהב את האווירה באלבום (שהעטיפה המסתורית והצבעונית רק מוסיפה לה
). ועכשיו אחרי החפירה, הנה האלבום למי שרוצה לשמוע (העלו את כולו ליוטיוב כבר). בסירטון עצמו אפשר ללחוץ בצד על על השמות של השירים וזה מעביר אליהם.
התחבר
שאלות נפוצות
). פשוט לא יודעים עליו כלום, אפילו לא מה ה-tracklist, אז אני לא יודע למה לצפות חוץ מהעובדה שזה נראה כאילו הוא הולך להיות ממש אפל לפי העטיפה (me like):
