יצא לי פה ושם לשמוע להקות כמ Anathema או Solitude Aeternus .
הסגנון עצמו - למי שעדיין לא מכיר , נשמע כמו דת' מטאל , אבל נורא איטי . התיפוף איטי ביותר והאווירה אפילה ודכאונית . אני נוטה להשוות את הדום מטאל לדכאון של המזרחית .
נחמד מדי פעם להפתח לסגנונות חדשים , אני אישית מסוגל מדי פעם לשמוע את זה (אבל לא ברציפות כי זה מדכא אש) .
למי שמכיר -יש גם את (((Sun o שמשלבים דום - נויז - ואמביינט ביחד .
אז ככה, דום הוא ממש לא התחום שלי, אבל אני מכיר פה ושם:
1. Katatonia. להקה מבין הידועות בז'אנר. להקה ותיקה ששרה נגד האמונה באלוהים וכיו"ב. שיר מאוד מפורסם להתרשמות: Without God (ראה למטה).
2. Salem כמובן, ואני מניח שאתה מכיר את ה"להיטים" Eyes To Match A Soul ו A Moment Of Silence. ואם לא שמעת את הגרסה שלהם ל: "העיירה בוערת" - תרוץ יכשיו, אבל ברגע זה ותוריד.
3. Paradise Lost. נחשבים לממציאי הגות', אך המוזיקה שלהם נעה בין גותית לדום. האווירה שהם יוצרים אדירה, המוזיקה מאוד חודרת ועצמתית, להקה אהובה עלי מאוד. אלבום מומלץ: Draconian Times. שמע אותו, מילה של אח לא תתאכזב.
Anathema הם כבר ממזמן לא עושים דום...הם שינו את הסגנון לסגנון שמאוד מושפע מפינק פלויד, ופורקיופיין טרי.
מוסיקה מלנכולית,יפה, מדי פעם גם פרוגרסיבית במידה מסוימת.
תראה - את קטטוניה שמעתי (Viva Emptiness) , ולא אהבתי . נשמע רדוד ושטחי , אני אתן להם בהזדמנות עוד כמה שמיעות .
את Salem שמעתי , ואני ממליץ בחום על Kaddish שהוא מדבר בכלל על כל מה שקרה בשואה , האלבום הזה הוא כולו דום , חשוב לציין שזה לא דום סטייל קטטוניה או פרדייס לוסט , זה Funeral Doom שבו גם מתווספים הגרואולים הנמוכים . זה אחד האלבומים הכי עצובים וכואבים ששמעתי .
את שאר השירים (העיירה בוערת , רגע של שקט וכו' ) גם שמעתי והם מדהימים .
את הדיסק שציינת של פרדייס לוסט גם שמעתי , ואין אחי , לא התחברתי , נשמע שטחי לאללה .. ועוד שמעתי תגרסא של האלבום אולפן ביחד עם האודיו של הדיסק בלייב
הסגנונות שאני יותר אוהב בדום - זה פיונרל דום כמו Evoken וכאלה .
יש גם דום שהוא פחות רועש , זה הדום הראשון שנוצר , כמו Black Sabbath וכאלו .. זה נשמע יותר דום אם האבי - לזרם הזה אני לא מתחבר .
Anathema - The Silent Enigma
Draconian - Arcane Rain Fell
The Gathering - Mandylion
Katatonia - Brave Murder Day (לא מומלץ שאנשים אובדניים)
My Dying Bride - The Angel And The Dark River
Paradise Lost - Draconian Times
המלצות בסגנון הזה (שהוא לא ממש הסגנון שלי אבל יש כמה דברים מאוד מעניינים בתחום):
Mar De Grisas
Agaloch
Virgin black (לא ממש דום אבל מדכא להפליא)
panteist
"אהוב את המלאכה ושנא את הרבנות וכל תורה שאין עמה מלאכה סופה בטילה וגוררת עון וסוף אדם זה שיהא מלסטם את הבריות"- הרמב"ם
Rise up and take the power back!!!
gils77 כתב:הקטטוניה הזה נשמע כמו קקי..באיחוד הזמר ההזוי הזה
Anathema הם כבר ממזמן לא עושים דום...הם שינו את הסגנון לסגנון שמאוד מושפע מפינק פלויד, ופורקיופיין טרי.
מוסיקה מלנכולית,יפה, מדי פעם גם פרוגרסיבית במידה מסוימת.
אני לא יודע איך הם נשמעו בתקופה שהם ניגנו דום (וגם לא נראה לי שאני רוצה לדעת), אבל בתקופה האחרונה הם עושים מוזיקה נהדרת ולטעמי, נוגעת מאד. שמעתי שני אלבומים שלהם ומתוכם אהבתי במיוחד את A Fine Day to Exit.
Anathema - The Silent Enigma
Draconian - Arcane Rain Fell
The Gathering - Mandylion
Katatonia - Brave Murder Day (לא מומלץ שאנשים אובדניים)
My Dying Bride - The Angel And The Dark River
Paradise Lost - Draconian Times
כל מה שהמלצת עליו הוא הרבה יותר גות' מאשר דום (מבלבד קטטוניה ואלי פרדייס לוסט).
There is a huge difference between being tolerant and tolerating intolerance" - Ayaan Hirsi Ali"
דום Anathema - The Silent Enigma
Draconian - Arcane Rain Fell דום
The Gathering - Mandylion דום/גות'
Katatonia - Brave Murder Day דום (לא מומלץ שאנשים אובדניים)
My Dying Bride - The Angel And The Dark River דום
Paradise Lost - Draconian Times דום
כל מה שהמלצת עליו הוא הרבה יותר גות' מאשר דום (מבלבד קטטוניה ואלי פרדייס לוסט).
Anathema באמת אחת הלהקות שאני מעריך . האלבום היחיד שיצא לי לשמוע זה Eternity והוא מדהים , הבנתי שהם משלבים גם אלטרנטיב ביחד עם דום .
אני אבדוק את האלבום שהמלצת לי
מומלץ מאוד לנסות את Doomsword
אומנם איטלקים,אבל אווירתיים למדי,ועוסקים בנושאי הוויקינגים ומלחמותיהם,הדיסקים המומלצים:
My Name Will Live On מ-2007,נהדר והכי מלחמתי ואפי שלהם
וגם Let Battle Commence מ-2003
יש גם את Aarni הפינים,לא רק שהם דום,הם גם מאוד מורכבים,נוגעים בהרבה אוונגארד,ובדיסק האחרון שלהם מהשנה הנוכחית Tohcoth כולל הרבה עיסוק בפסיכודליה ואפילו קאבר ב...אכדית נדמה לי,או שומרית או ארמית,שחכתי איזה שפה ל-All Along the Watchtowers של ג'ימי הנדריקס,די מוזר,אבל טוב
כמובן כמובן,Candlemass השוודים,ללא ספק גורם משפיע במוזיקה הזאת,בעיקר בזכות הסולן השני שלהם שנהג לקרוא לעצמו אדי "messiah" מרקולין, בחור עב בשר שנהג ללבוש חליפת כומר,בעל קול אופראי מיוחד,וכיום הלהקה כבר פחות איטית,הסגנון הרבה יותר מהיר,אבל עדיין אפל ודכאוני לפרקים,כשהסולן הוא רוברט לואו,סולן של solitude aterneus שהוזכרה כאן,גם להקה מצויינת,המומלצים:
Epicus Doomicus Metallicus - הדיסק הראשון משנת 1986 עם יוהן לנקוויסט בתור סולן,לא הכי טוב שלהם,אבל מראה איך החל בדום קו אפל ועיסוק בדת ומיסטיקה
Nightfall מ-1987, הדיסק הראשון עם מסייה מרקולין בעל הקול האדיר,מומלץ,שווה כל רגע, מטורף, קסום,אין דרך אחרת לתאר
Ancient Dreams שיצא ב-1988 גם שווה בדיקה, וחוץ מזה,האחרון King of the Grey Islands עם רוברט לואו גם טוב
עוד מומלצים:
Novemeber's Doom האמריקאים
Reverend Bizzare, כשמם הם,אכן ביזאריים
Saint Vitus נשמעים כמו גירסאת שנות ה-80 המסוממת למדי של בלאק סאבאת'
ויש עוד,אבל הרחבתי יותר מדי
. 
